מודרניסט מלא חן
רונן חן הוא אחד ממעצבי האופנה המצליחים בישראל – רשת של עשרים חנויות, חנות וירטואלית ורשת של סוכנים ברחבי העולם המוכרים את הקולקציות שלו לחנויות מעצבים מובילות. כששאלתי מה הסוד שלו, הוא שתק ולבסוף ענה: “אני פשוט אוהב את מה שאני עושה ועושה בדיוק מה שאני אוהב”. אחר כך הוסיף שאולי עוזר גם התמהיל המוצלח בין עיצוב נכון לניהול נכון. ובואו נודה, כל החן הזה בטח לא מזיק.
רונן חן הוא אב לשתי בנות והוא חי במשפחה שהיום נהוג לקרוא לה ‘אלטרנטיבית’. “נוסחה מנצחת,” הוא אומר, “יש לי מאה אחוז זמן לעצמי כשהבנות אצל האימא, וכשהן אצלי, אני אב במשרה מלאה. זה מייצר אי של שפיות. כמו גירושים טובים רק בלי להתגרש”. אופנה בשבילו היא דרך חיים. הוא לא קם בבוקר והולך לעבודה. הוא קם בבוקר וחי את העבודה שלו.
צילום: גיא כושי ויריב פיין
קשה להיות מעצב על?
“קשה להיות מעצב. נקודה. עבורי זה אורח חיים טוטלי ואינטנסיבי מאוד. אני נוסע המון בעולם, מחפש חומרי גלם, ממשש, בוחן, מרגיש, מופיע בתערוכות בחו“ל על בסיס קבוע, ויש לתחזק כאן בארץ רשת חנויות ענפה. היום אני אחרי חורף 19-18 שכבר מעוצב ונשלח לחו“ל. הרכבת של חיי לא עוצרת בתחנות.”
איך נוצרת קולקציה?
“אני נאמן לכתב היד שלי. דברים שמזוהים עם הסגנון שלי. ומצד שני אני מודע לצורך לחדש, להפתיע. היכן שהוא בין שניהם נוצרת הקולקציה.”
כמה דגמים יש בקולקציה?
“מאה ועשרים דגמים שהם אבות טיפוס. משכפלים אותם לפי מספר הארצות שאני מוכר להן. הסוכנים שלי מסתובבים בעולם עם הדגמים ולפי מספר ההזמנות מייצרים.”
אתה מייצר בעיקר בארץ, למה בעצם?
“נכון, רוב הדגמים מיוצרים כאן. כשלושים אחוז בסין ובתורכיה. חשוב לי מאוד להיות קרוב לייצור ושהוא יהיה קרוב אליי. רק כך יש לי שליטה מלאה. אני מפקח על בדיקות האיכות לבדים ועל תהליך גזירת הבד, שהוא החלק החשוב ביותר. הרגע הזה שהבד הופך מסתם בד לגזיר בגד.”
איך אתה מגדיר את הקו שלך?
“אופנה מינימליסטית מודרנית קלאסית עם טוויסט.”
צבעים מיוחדים?
“בעיקר קלאסיים: שחור, אפור, שמנת, וכחולים על כל הסקאלה. ובכל עונה אני מכניס כמה נקודות צבע שיהיו נכונות בדיוק לאותה עונה.”
למה אתה מעצב רק לנשים?
“לא מספיק מעניין אותי לייצר לגברים. אין את הדרמה והמעוף של בגדי נשים.”
מי הלקוחות שלך?
“נשים בעלות הכנסה בינונית ומעלה. נשים אופנתיות, אך כאלה שאינן מוכנות להיות קורבנות אופנה, שיודעות מה מתאים להן ואוהבות את האווירה הבוטיקית־משפחתית שלנו. נשים שכבר יודעות שהבגדים שלי יושבים עליהן טוב, שזה בול. אחד המשפטים שאני שומע כל השנים: ‘וואו אני מרגישה שעיצבת את זה במיוחד בשבילי’. זו מחמאה, כי זה פיצוח נכון.”
מתי ידעת שאופנה זה אתה?
“אני אאכזב אותך אם אומר שאמא שלי לא הייתה תופרת ולא עשיתי בגדים לבובות? החלום שלי היה בכלל להיות אדריכל. יש משהו בקונסטרוקציות שמושך אותי. באופן מקרי התגלגלתי ללימודים בשנקר וגיליתי שאני נהנה מאוד. גיליתי את התשוקה, והשאר היסטוריה.”
מה נותן לך השראה?
“דף לבן, עיפרון ודמיון. אין אצלי לצאת לחופשה ולחזור מלא השראה. ההשראה שלי היא העבודה. מול הדף הלבן אני משחק עם סקיצות ונולד מזה עיצוב או שאני משחק עם בדים על בובת דיגום וככה נולדים רעיונות חדשים.”
יש מעצב שהיה עבורך מקור השראה?
“אין מקור השראה נצחי. זה משתנה לפי תקופות. אבל אפשר לציין בהקשר זה את בית האופנה הספרדי דלפוזו, את ולנטינו ואת בלנסיאגה.”
מה דעתך על קניית בגדים באינטרנט?
“העולם הזה הולך ומתפתח. נכון שלגברים ולילדים קל יותר, אבל נשים הקונות מותגים שהן מכירות ובטוחות במידה המתאימה להן, יכולות גם ליהנות מנפלאות השופינג מהבית. הקטע המצחיק הוא שמרביתן בוחרות לבוא לקחת את הפריט שהזמינו מהחנות עצמה. אני חושב שקנייה אינטרנטית משרתת את הצורך של קנייה רגעית – ‘עכשיו בא לי’. מבחינתי חנות האון־ליין היא החנות ה־21 שלי.”
איך נכון לבחור בגד?
“לפני הכול, שיהיה ייעוד לבגד הזה. בכל קניה אני ממליץ לצאת טיפה מאזור הנוחות, שיהיה שונה ממה שיש לי כבר בארון, ועם זאת לרכוש בגדים שקל להתאים למה שיש בבית.”
מה נראה בקיץ הקרוב?
“הרבה בגדים בסגנון חופשה. בדים טבעיים נושמים. הצבע הכחול על גווניו הרבים יככב. גם לבן ואפור. בדי פשתן וכותנה. ג‘ינס וקופרו. לערב: טול, סטן, שיפון. יש יופי של קולקציה לקיץ הקרוב.”
איך מצליחים להצליח כל כך הרבה שנים?
“זה הרבה עבודה! צריך לדחוף את המכונית הזאת בעלייה כל הזמן. אני חושב שיש לי פיזור סיכונים טוב בין חו“ל לישראל. היכולת שלי לתת מענה גם כאן וגם שם, מאפשרת לי הצלחה גדולה יותר. אני חושב שאני מבין את הלקוחות שלי. יודע לתת להן מענה וערך לכסף שהן משלמות.”
מה הצבע האהוב עליך באופן אישי?
“לגמרי כחולים. זה הצבע הנכון לי.”
לאן הולך עולם האופנה?
“נראה לי שלקצוות. בתי אופנה יקרים הופכים יקרים יותר. הזולים נעשים יותר זולים. והרבה מאלה שבאמצע נעלמים. אולי בגלל שאין להם מספיק ייחוד. יש היום שפע מטורף של בדים וגזרות, ובתי אופנה כבר לא מכתיבים. הלקוחות הם המכתיבים את האופנה. צריך לדעת לקרוא את המפה המשתנה.”
ציין שלוש נשים המתלבשות בסטייל בעיניך.
“רונית אלקבץ ז“ל. בלוגרית האופנה מיטל וינברג וגלית גוטמן יבל“א.”
אילו נשים הכי מאתגר להלביש?
“נשים עם מבנה גוף מאתגר, כאשר הפרופורציות אינן קלאסיות או נשים נמוכות או גבוהות מדי.”
מה אתה אוהב בחיים שלך?
“אני אוהב את האינטנסיביות. את ה‘אקשן’. יש לי המון עניין וצבע ותפאורה, ובכל פעם אני במקום אחר. אני עובד קשה וסביבי יש הרבה לחץ, אבל נראה שאני נהנה מזה.”
הבנות שלך מראות סימנים שהן בכיוון?
“נראה שמתחילים להתגלות חושים אסתטיים אצל שתיהן. הקטנה כבר מציירת לי קולקציות…”
מה אתה אוהב לעשות כשאתה לא מעצב?
“אני מבשל הרבה ומכל הסוגים: סיני, תאילנדי, איטלקי. ואוהב לארח. זה גם עבודה עם הידיים, עבודה עם חומרי גלם והרבה אסתטיקה. גם עבודה במטבח היא יצירה. אני גם מאוד נהנה מחופשות בחו“ל. תמיד משלב גם קצת עבודה, אבל גם מנוחה.”
מה אתה מאחל לעצמך?
“אנרגיות טובות, יצירתיות, הפריה מחודשת.”
מודרניסט מלא חן
רונן חן הוא אחד ממעצבי האופנה המצליחים בישראל – רשת של עשרים חנויות, חנות וירטואלית ורשת של סוכנים ברחבי העולם המוכרים את הקולקציות שלו לחנויות מעצבים מובילות. כששאלתי מה הסוד שלו, הוא שתק ולבסוף ענה: “אני פשוט אוהב את מה שאני עושה ועושה בדיוק מה שאני אוהב”. אחר כך הוסיף שאולי עוזר גם התמהיל המוצלח בין עיצוב נכון לניהול נכון. ובואו נודה, כל החן הזה בטח לא מזיק.
רונן חן הוא אב לשתי בנות והוא חי במשפחה שהיום נהוג לקרוא לה ‘אלטרנטיבית’. “נוסחה מנצחת,” הוא אומר, “יש לי מאה אחוז זמן לעצמי כשהבנות אצל האימא, וכשהן אצלי, אני אב במשרה מלאה. זה מייצר אי של שפיות. כמו גירושים טובים רק בלי להתגרש”. אופנה בשבילו היא דרך חיים. הוא לא קם בבוקר והולך לעבודה. הוא קם בבוקר וחי את העבודה שלו.
צילום: גיא כושי ויריב פיין
קשה להיות מעצב על?
“קשה להיות מעצב. נקודה. עבורי זה אורח חיים טוטלי ואינטנסיבי מאוד. אני נוסע המון בעולם, מחפש חומרי גלם, ממשש, בוחן, מרגיש, מופיע בתערוכות בחו“ל על בסיס קבוע, ויש לתחזק כאן בארץ רשת חנויות ענפה. היום אני אחרי חורף 19-18 שכבר מעוצב ונשלח לחו“ל. הרכבת של חיי לא עוצרת בתחנות.”
איך נוצרת קולקציה?
“אני נאמן לכתב היד שלי. דברים שמזוהים עם הסגנון שלי. ומצד שני אני מודע לצורך לחדש, להפתיע. היכן שהוא בין שניהם נוצרת הקולקציה.”
כמה דגמים יש בקולקציה?
“מאה ועשרים דגמים שהם אבות טיפוס. משכפלים אותם לפי מספר הארצות שאני מוכר להן. הסוכנים שלי מסתובבים בעולם עם הדגמים ולפי מספר ההזמנות מייצרים.”
אתה מייצר בעיקר בארץ, למה בעצם?
“נכון, רוב הדגמים מיוצרים כאן. כשלושים אחוז בסין ובתורכיה. חשוב לי מאוד להיות קרוב לייצור ושהוא יהיה קרוב אליי. רק כך יש לי שליטה מלאה. אני מפקח על בדיקות האיכות לבדים ועל תהליך גזירת הבד, שהוא החלק החשוב ביותר. הרגע הזה שהבד הופך מסתם בד לגזיר בגד.”
איך אתה מגדיר את הקו שלך?
“אופנה מינימליסטית מודרנית קלאסית עם טוויסט.”
צבעים מיוחדים?
“בעיקר קלאסיים: שחור, אפור, שמנת, וכחולים על כל הסקאלה. ובכל עונה אני מכניס כמה נקודות צבע שיהיו נכונות בדיוק לאותה עונה.”
למה אתה מעצב רק לנשים?
“לא מספיק מעניין אותי לייצר לגברים. אין את הדרמה והמעוף של בגדי נשים.”
מי הלקוחות שלך?
“נשים בעלות הכנסה בינונית ומעלה. נשים אופנתיות, אך כאלה שאינן מוכנות להיות קורבנות אופנה, שיודעות מה מתאים להן ואוהבות את האווירה הבוטיקית־משפחתית שלנו. נשים שכבר יודעות שהבגדים שלי יושבים עליהן טוב, שזה בול. אחד המשפטים שאני שומע כל השנים: ‘וואו אני מרגישה שעיצבת את זה במיוחד בשבילי’. זו מחמאה, כי זה פיצוח נכון.”
מתי ידעת שאופנה זה אתה?
“אני אאכזב אותך אם אומר שאמא שלי לא הייתה תופרת ולא עשיתי בגדים לבובות? החלום שלי היה בכלל להיות אדריכל. יש משהו בקונסטרוקציות שמושך אותי. באופן מקרי התגלגלתי ללימודים בשנקר וגיליתי שאני נהנה מאוד. גיליתי את התשוקה, והשאר היסטוריה.”
מה נותן לך השראה?
“דף לבן, עיפרון ודמיון. אין אצלי לצאת לחופשה ולחזור מלא השראה. ההשראה שלי היא העבודה. מול הדף הלבן אני משחק עם סקיצות ונולד מזה עיצוב או שאני משחק עם בדים על בובת דיגום וככה נולדים רעיונות חדשים.”
יש מעצב שהיה עבורך מקור השראה?
“אין מקור השראה נצחי. זה משתנה לפי תקופות. אבל אפשר לציין בהקשר זה את בית האופנה הספרדי דלפוזו, את ולנטינו ואת בלנסיאגה.”
מה דעתך על קניית בגדים באינטרנט?
“העולם הזה הולך ומתפתח. נכון שלגברים ולילדים קל יותר, אבל נשים הקונות מותגים שהן מכירות ובטוחות במידה המתאימה להן, יכולות גם ליהנות מנפלאות השופינג מהבית. הקטע המצחיק הוא שמרביתן בוחרות לבוא לקחת את הפריט שהזמינו מהחנות עצמה. אני חושב שקנייה אינטרנטית משרתת את הצורך של קנייה רגעית – ‘עכשיו בא לי’. מבחינתי חנות האון־ליין היא החנות ה־21 שלי.”
איך נכון לבחור בגד?
“לפני הכול, שיהיה ייעוד לבגד הזה. בכל קניה אני ממליץ לצאת טיפה מאזור הנוחות, שיהיה שונה ממה שיש לי כבר בארון, ועם זאת לרכוש בגדים שקל להתאים למה שיש בבית.”
מה נראה בקיץ הקרוב?
“הרבה בגדים בסגנון חופשה. בדים טבעיים נושמים. הצבע הכחול על גווניו הרבים יככב. גם לבן ואפור. בדי פשתן וכותנה. ג‘ינס וקופרו. לערב: טול, סטן, שיפון. יש יופי של קולקציה לקיץ הקרוב.”
איך מצליחים להצליח כל כך הרבה שנים?
“זה הרבה עבודה! צריך לדחוף את המכונית הזאת בעלייה כל הזמן. אני חושב שיש לי פיזור סיכונים טוב בין חו“ל לישראל. היכולת שלי לתת מענה גם כאן וגם שם, מאפשרת לי הצלחה גדולה יותר. אני חושב שאני מבין את הלקוחות שלי. יודע לתת להן מענה וערך לכסף שהן משלמות.”
מה הצבע האהוב עליך באופן אישי?
“לגמרי כחולים. זה הצבע הנכון לי.”
לאן הולך עולם האופנה?
“נראה לי שלקצוות. בתי אופנה יקרים הופכים יקרים יותר. הזולים נעשים יותר זולים. והרבה מאלה שבאמצע נעלמים. אולי בגלל שאין להם מספיק ייחוד. יש היום שפע מטורף של בדים וגזרות, ובתי אופנה כבר לא מכתיבים. הלקוחות הם המכתיבים את האופנה. צריך לדעת לקרוא את המפה המשתנה.”
ציין שלוש נשים המתלבשות בסטייל בעיניך.
“רונית אלקבץ ז“ל. בלוגרית האופנה מיטל וינברג וגלית גוטמן יבל“א.”
אילו נשים הכי מאתגר להלביש?
“נשים עם מבנה גוף מאתגר, כאשר הפרופורציות אינן קלאסיות או נשים נמוכות או גבוהות מדי.”
מה אתה אוהב בחיים שלך?
“אני אוהב את האינטנסיביות. את ה‘אקשן’. יש לי המון עניין וצבע ותפאורה, ובכל פעם אני במקום אחר. אני עובד קשה וסביבי יש הרבה לחץ, אבל נראה שאני נהנה מזה.”
הבנות שלך מראות סימנים שהן בכיוון?
“נראה שמתחילים להתגלות חושים אסתטיים אצל שתיהן. הקטנה כבר מציירת לי קולקציות…”
מה אתה אוהב לעשות כשאתה לא מעצב?
“אני מבשל הרבה ומכל הסוגים: סיני, תאילנדי, איטלקי. ואוהב לארח. זה גם עבודה עם הידיים, עבודה עם חומרי גלם והרבה אסתטיקה. גם עבודה במטבח היא יצירה. אני גם מאוד נהנה מחופשות בחו“ל. תמיד משלב גם קצת עבודה, אבל גם מנוחה.”
מה אתה מאחל לעצמך?
“אנרגיות טובות, יצירתיות, הפריה מחודשת.”