מטוטלת נתניהו / אפרים רביד, הבית בהוד השרון
מתחילת מבצע צוק איתן ועד מועד כתיבתן של שורות אלו עברו פחות משבעה שבועות. אין כל פלא בכך שבמשך שבעה שבועות אלו התמונה הצבאית והפוליטית השתנתה ללא הכר. שינויים מהירים ומרחיקי לכת מעין אלה הם מסימני העת החדשה בה חילות וציוד נעים במטוסים וברכב מוטורי ותמונת הקרב והפקודות מגיעות ליעדם במהירות האור.
ובכל זאת, במשך אותן שבע השבועות קרה דבר.
עם תחילת המבצע ואף קודם לכן, בעת מבצע החיפוש אחר שלושת הנערים החטופים, הייתה ממשלת ישראל לחביבת המערב. נתניהו נתפס כמנהיג חזק, שקול וקר מזג, הממלא את חובתו הלגיטימית של הגנה על אזרחי המדינה. תגובת העולם השפיעה על מטוטלת מצב הרוח הלאומי והסיטה אותה אל עבר אופוריה. רק מיעוט קטן של תושבי עוטף עזה, שתחת רגליהם הסתעפו מנהרות ובין בתיהם ובשדותיהם נפלו הטילים, השמיע תהיות בדבר תכלית מדיניותו של ראש הממשלה. התהיות נבלעו בהמולת שירי ההלל ואף זכו לביקורת בשל פגיעתן ב"אחדות העם".
פעולות המנע שקיבלו את גושפנקת המערב לא הרשימו את החמאס. עם כניסת כוחות קרקע לרצועת עזה החלו להופיע על מסכי הטלוויזיה ענני עשן ואבק מתנשאים מעל בתי מגורים הרוסים ברצועת עזה, ילדים מדממים שוכבים על רצפות בתי חולים מלאים עד אפס מקום, ובמעבר חד ראיונות עם פעילי ארגונים לזכויות אדם שזעקו לעזרה נוכח האסון ההומניטארי שנגרם ע"י ישראל לאוכלוסיה העזתית. המזכיר הכללי של ארגון האומות המאוחדות, באן קי-מון, הצהיר על הצורך בוועדה לחקירת פשעי מלחמה שבוצעו על ידי צה"ל. ראשי מדינות המערב הביעו "דאגה עמוקה" לנוכח האסון ההומניטארי שפקד את אזרחי עזה. ברחובות ערי הבירה באירופה ניתן פורקן לשנאת ישראל ויהודים. פוליטיקה ואנטישמיות חברו לנהרות איבה וארס, מעין "לילות בדולח" של המאה ה-21. בתשובה להסברה הישראלית המגומגמת העולם השיב בפשטות: "דעתי נקבעה, אין כל חשיבות לעובדות".
צה"ל יצא מן הרצועה, בלי לדעת אם מטרות המבצע הושגו או לא, כי מטרות המבצע מעולם לא הוגדרו. מדינת ישראל החלה לחוות הפסקות אש בהתאם לתכניות מצריות וגחמות מנהיגי חמאס בקטאר. ההנהגה הישראלית, קרי בנימין נתניהו, חזרה אל המתווה הישן של הצהרות נבובות, איומי סרק וחוסר תקווה. ימי עדנה הקצרים הפכו לאפיזודה חולפת חסרת משמעות. המנהיג החזק, השקול וקר המזג חזר למה שתמיד היה: דברן, מתקוטט עם חבריו לקואליציה ועם נשיא ארצות הברית. מי שהשלה עצמו שהאיש יתעשת התחוור לו במהרה שכמו בעבר, את השלום הוא אינו יודע לנהל. מטוטלת מצב הרוח הלאומי חזרה למקומה:status quo ante bellum .
מטוטלת נתניהו / אפרים רביד, הבית בהוד השרון
מתחילת מבצע צוק איתן ועד מועד כתיבתן של שורות אלו עברו פחות משבעה שבועות. אין כל פלא בכך שבמשך שבעה שבועות אלו התמונה הצבאית והפוליטית השתנתה ללא הכר. שינויים מהירים ומרחיקי לכת מעין אלה הם מסימני העת החדשה בה חילות וציוד נעים במטוסים וברכב מוטורי ותמונת הקרב והפקודות מגיעות ליעדם במהירות האור.
ובכל זאת, במשך אותן שבע השבועות קרה דבר.
עם תחילת המבצע ואף קודם לכן, בעת מבצע החיפוש אחר שלושת הנערים החטופים, הייתה ממשלת ישראל לחביבת המערב. נתניהו נתפס כמנהיג חזק, שקול וקר מזג, הממלא את חובתו הלגיטימית של הגנה על אזרחי המדינה. תגובת העולם השפיעה על מטוטלת מצב הרוח הלאומי והסיטה אותה אל עבר אופוריה. רק מיעוט קטן של תושבי עוטף עזה, שתחת רגליהם הסתעפו מנהרות ובין בתיהם ובשדותיהם נפלו הטילים, השמיע תהיות בדבר תכלית מדיניותו של ראש הממשלה. התהיות נבלעו בהמולת שירי ההלל ואף זכו לביקורת בשל פגיעתן ב"אחדות העם".
פעולות המנע שקיבלו את גושפנקת המערב לא הרשימו את החמאס. עם כניסת כוחות קרקע לרצועת עזה החלו להופיע על מסכי הטלוויזיה ענני עשן ואבק מתנשאים מעל בתי מגורים הרוסים ברצועת עזה, ילדים מדממים שוכבים על רצפות בתי חולים מלאים עד אפס מקום, ובמעבר חד ראיונות עם פעילי ארגונים לזכויות אדם שזעקו לעזרה נוכח האסון ההומניטארי שנגרם ע"י ישראל לאוכלוסיה העזתית. המזכיר הכללי של ארגון האומות המאוחדות, באן קי-מון, הצהיר על הצורך בוועדה לחקירת פשעי מלחמה שבוצעו על ידי צה"ל. ראשי מדינות המערב הביעו "דאגה עמוקה" לנוכח האסון ההומניטארי שפקד את אזרחי עזה. ברחובות ערי הבירה באירופה ניתן פורקן לשנאת ישראל ויהודים. פוליטיקה ואנטישמיות חברו לנהרות איבה וארס, מעין "לילות בדולח" של המאה ה-21. בתשובה להסברה הישראלית המגומגמת העולם השיב בפשטות: "דעתי נקבעה, אין כל חשיבות לעובדות".
צה"ל יצא מן הרצועה, בלי לדעת אם מטרות המבצע הושגו או לא, כי מטרות המבצע מעולם לא הוגדרו. מדינת ישראל החלה לחוות הפסקות אש בהתאם לתכניות מצריות וגחמות מנהיגי חמאס בקטאר. ההנהגה הישראלית, קרי בנימין נתניהו, חזרה אל המתווה הישן של הצהרות נבובות, איומי סרק וחוסר תקווה. ימי עדנה הקצרים הפכו לאפיזודה חולפת חסרת משמעות. המנהיג החזק, השקול וקר המזג חזר למה שתמיד היה: דברן, מתקוטט עם חבריו לקואליציה ועם נשיא ארצות הברית. מי שהשלה עצמו שהאיש יתעשת התחוור לו במהרה שכמו בעבר, את השלום הוא אינו יודע לנהל. מטוטלת מצב הרוח הלאומי חזרה למקומה:status quo ante bellum .