מזון לנשמה | גלי קליין, עובדת סוציאלית אחראית
לפני מספר שבועות מצאתי את עצמי בפסטיבל רוחני בים המלח. לפני שהבנתי מה בדיוק אני עושה שם, הייתי כבר כל כולי שקועה בניסיון להבין מה זה יוגה, מדיטציה ושאר ירקות ובין סדנא כזו לסדנא אחרת מצאתי עצמי מסתכלת על האנשים שמסביבי וחושבת, מה בדיוק הם מחפשים.
ואם בשאלות פילוסופיות כאלו נעסוק, הרי אפשר לשאול את כולנו: מה בעצם אנחנו מחפשים? מה אנחנו רוצים להרגיש? מה אנחנו רוצים לדעת? במה נפשנו חפצה?
אני מאמינה שכולנו פחות או יותר מחפשים אותו דבר.
זה אומנם נראה לנו שונה, אנחנו חושבים שבתקופות שונות של החיים אנחנו רוצים דברים שונים. אנחנו מאמינים, כי אנחנו אנשים שונים שמחפשים דברים שונים, אבל בעצם כולנו רוצים אותו דבר.
כולנו רוצים להרגיש אהבה, סיפוק, חום וקבלה ללא תנאי. כולנו רוצים להיות מאושרים.
הדרכים שלנו להגיע לשם שונות, הדרך שבה כל אחד מאתנו הולך שונה.
יש, שיסעו עד קצות העולם.
יש, שירדפו אחר הממון וינסו להשיג כל דבר חומרי על מנת לקבל את אותה התחושה.
יש, שיעברו מסדנת יוגה לסדנת מדיטציה בחיפוש שלהם.
יש, שיקיפו עצמם באנשים מכל המינים וכל הסוגים.
יש, שיתנו ויתנו לכולם.
והרי בעצם כולנו מבקשים את אותו הדבר. החיפוש הזה שלנו שנמשך כל החיים, הוא החיפוש אחר מזון לנשמה. כמו שהגוף צריך שנזין אותו ונטפח אותו כל חיינו, כך גם הנשמה שלנו זקוקה למזון. כמו שיש מזונות, שעושים לנו הרגשה טובה וכאלה הלוקחים מאיתנו כוחות, כך גם הנשמה. החוכמה היא להמשיך כל הזמן ולבדוק מה עושה לנו טוב ומה לוקח מאיתנו כוחות. החוכמה היא ללמוד לקחת את הדברים הטובים שמהם הנשמה שלנו תצמח ותפרח ולהתרחק מכל אותם דברים שגורמים לנו להרגיש רע.
כל אחד מאתנו בודק לאורך התחנות השונות בחייו מה מתאים לו ומה לו. אין שום רע לבדוק, לנסות ולהתנסות, אולם כדאי שנזכור, כי יש לנו אחריות גדולה לדאוג לכך שהנשמה שלנו תהיה מוזנת וחופשייה.
מזון לנשמה | גלי קליין, עובדת סוציאלית אחראית
לפני מספר שבועות מצאתי את עצמי בפסטיבל רוחני בים המלח. לפני שהבנתי מה בדיוק אני עושה שם, הייתי כבר כל כולי שקועה בניסיון להבין מה זה יוגה, מדיטציה ושאר ירקות ובין סדנא כזו לסדנא אחרת מצאתי עצמי מסתכלת על האנשים שמסביבי וחושבת, מה בדיוק הם מחפשים.
ואם בשאלות פילוסופיות כאלו נעסוק, הרי אפשר לשאול את כולנו: מה בעצם אנחנו מחפשים? מה אנחנו רוצים להרגיש? מה אנחנו רוצים לדעת? במה נפשנו חפצה?
אני מאמינה שכולנו פחות או יותר מחפשים אותו דבר.
זה אומנם נראה לנו שונה, אנחנו חושבים שבתקופות שונות של החיים אנחנו רוצים דברים שונים. אנחנו מאמינים, כי אנחנו אנשים שונים שמחפשים דברים שונים, אבל בעצם כולנו רוצים אותו דבר.
כולנו רוצים להרגיש אהבה, סיפוק, חום וקבלה ללא תנאי. כולנו רוצים להיות מאושרים.
הדרכים שלנו להגיע לשם שונות, הדרך שבה כל אחד מאתנו הולך שונה.
יש, שיסעו עד קצות העולם.
יש, שירדפו אחר הממון וינסו להשיג כל דבר חומרי על מנת לקבל את אותה התחושה.
יש, שיעברו מסדנת יוגה לסדנת מדיטציה בחיפוש שלהם.
יש, שיקיפו עצמם באנשים מכל המינים וכל הסוגים.
יש, שיתנו ויתנו לכולם.
והרי בעצם כולנו מבקשים את אותו הדבר. החיפוש הזה שלנו שנמשך כל החיים, הוא החיפוש אחר מזון לנשמה. כמו שהגוף צריך שנזין אותו ונטפח אותו כל חיינו, כך גם הנשמה שלנו זקוקה למזון. כמו שיש מזונות, שעושים לנו הרגשה טובה וכאלה הלוקחים מאיתנו כוחות, כך גם הנשמה. החוכמה היא להמשיך כל הזמן ולבדוק מה עושה לנו טוב ומה לוקח מאיתנו כוחות. החוכמה היא ללמוד לקחת את הדברים הטובים שמהם הנשמה שלנו תצמח ותפרח ולהתרחק מכל אותם דברים שגורמים לנו להרגיש רע.
כל אחד מאתנו בודק לאורך התחנות השונות בחייו מה מתאים לו ומה לו. אין שום רע לבדוק, לנסות ולהתנסות, אולם כדאי שנזכור, כי יש לנו אחריות גדולה לדאוג לכך שהנשמה שלנו תהיה מוזנת וחופשייה.