התנדבות ונדיבות / עדנה לוינשטיין, הבית בראשון לציון
היכולת להתנדב היא אחת התכונות הנפלאות ביותר שהאדם בורך בהן.
כדי להיות מתנדב עליך קודם כל להיות אלטרואיסט, לאהוב את האחר, לרצות לעזור לו כשהוא נזקק לכך, גם אם אינו מבקש זאת ישירות.
ואוהבי אדם יש לנו, ברוך השם, בשפע.
פעולות התנדבות רבות נרשמו בעולם במהלך השנים, אך הן היו רוב הזמן בלתי מאורגנות ושונות מכפי שהן מוכרות לנו היום, כשלכל תחום סיוע קיימת עמותה משלו ויש מתנדבים משלו.
עשירים תמיד תרמו בסתר לעניים, רופאים טיפלו בחולים שידם לא מצאה לשלם. לדוגמה,
השר משה מונטיפיורי הקדיש את חייו לסיוע ליהודים בארצות שונות והקים מוסדות צדקה, הברון רוטשילד תמך כספית ביישוב בארץ בתקופת העלייה הראשונה וכונה "הנדיב הידוע" בשל כך. הברון הירש, איל הון ונדבן גרמני שהקים את חברת יק"א, החברה היהודית להתיישבות, גייס כספים שנועדו ליהודי מזרח אירופה כדי שיוכלו להגר לאמריקה ולארגנטינה, האחות הבריטית פלורנס נייטינגייל, ריפאה חולים ופצועים במלחמת קרים מתוך יעוד בלבד, הקדישה את חייה למען שיפור השירות הרפואי שניתן לעניים ופעילותה הביאה לרפורמה בתנאים הסוציאליים שניתנו לעניים על פי חוק.
אמא תרזה, הנזירה האלבנית הקתולית, עזרה לעשרות אלפי אנשים, ובעיקר לעניים בכלכותה שבהודו, ועל פעילותה זו זכתה בפרס נובל לשלום והדוגמאות עוד רבות.
פעולת התנדבות מכל סוג שהוא היא פעולה נאצלת, נדיבה ותומכת, אין בצידה כל טובות הנאה או שכר והיא אינה נכפית על איש. כולה מבוססת על רצון טוב ועל טוב לב נטו והשכר היחיד למתנדב הוא הסיפוק שהוא חש מעצם העזרה שהוא מגיש.
הוויתור על זמנו החופשי של המתנדב, ההתחייבות לעזור כל זמן שנחוצה פעולת ההתנדבות שלו, תרומת זמנו החופשי, שימוש במיומנותו ובידע שלו – זוהי ההתנדבות לשמה.
אם שאלתם את עצמכם מה המוטיבציה שמושכת אדם להתנדבות, יש לכך מספר סיבות, שכמה מהן הן הרצון להשתייך למסגרת, הצורך לזכות בהכרה ובהערכה והסיפוק מעצם התרומה לחברה.
בארץ יש עשרות, אם לא מאות, עמותות, הפועלות ללא כוונת רווח ומסייעות בהתנדבות לאוכלוסיות חלשות, אם בחלוקת מזון, אם בתמיכה נפשית (לניצולי השואה למשל), אם בגיוס תרומות טלפוניות או הסעות של נכים למקומות שונים, אם בהגנה על הסביבה או על בעלי חיים עזובים ואם בעזרה לתלמידים באוכלוסיות מוחלשות.
מוכרות לנו היטב עמותות כמו "ג'וינט ישראל-אשל", העוסקת בתוכניות העשרה של בני גיל הזהב, מוכרים גם "הקרן לידידות", העוסקת בחלוקת מזון, או הארגון "לתת", האוסף מזון במרכולים, "הקרן לרווחה לניצולי שואה", ארגון "יד שרה", המשאיל עזרי ריפוי לנזקקים ללא תמורה, "אקי"ם", האגודה לקידום אנשים עם מוגבלויות, "המועצה לילד החוסה" ואלה הם רק חלק קטן במגוון ארגוני הסיוע.
מכיוון שהבית בראשון לציון הוא מיקרוקוסמוס לכל המתרחש בעולם בתחום ההתנדבות, גם אצלנו נעשות פעולות התנדבותיות רבות בבית ומחוצה לו ועל אנשים טובים אלה שמענו זה עתה במו אוזנינו. הרבה מוטיבציה ורצון טוב יוצאים מכאן לכל מיני כיוונים ובזה היום אנו מעלים על נס את כל העושים במלאכה ואינם מבקשים שכר.
כן ירבו!
התנדבות ונדיבות / עדנה לוינשטיין, הבית בראשון לציון
היכולת להתנדב היא אחת התכונות הנפלאות ביותר שהאדם בורך בהן.
כדי להיות מתנדב עליך קודם כל להיות אלטרואיסט, לאהוב את האחר, לרצות לעזור לו כשהוא נזקק לכך, גם אם אינו מבקש זאת ישירות.
ואוהבי אדם יש לנו, ברוך השם, בשפע.
פעולות התנדבות רבות נרשמו בעולם במהלך השנים, אך הן היו רוב הזמן בלתי מאורגנות ושונות מכפי שהן מוכרות לנו היום, כשלכל תחום סיוע קיימת עמותה משלו ויש מתנדבים משלו.
עשירים תמיד תרמו בסתר לעניים, רופאים טיפלו בחולים שידם לא מצאה לשלם. לדוגמה,
השר משה מונטיפיורי הקדיש את חייו לסיוע ליהודים בארצות שונות והקים מוסדות צדקה, הברון רוטשילד תמך כספית ביישוב בארץ בתקופת העלייה הראשונה וכונה "הנדיב הידוע" בשל כך. הברון הירש, איל הון ונדבן גרמני שהקים את חברת יק"א, החברה היהודית להתיישבות, גייס כספים שנועדו ליהודי מזרח אירופה כדי שיוכלו להגר לאמריקה ולארגנטינה, האחות הבריטית פלורנס נייטינגייל, ריפאה חולים ופצועים במלחמת קרים מתוך יעוד בלבד, הקדישה את חייה למען שיפור השירות הרפואי שניתן לעניים ופעילותה הביאה לרפורמה בתנאים הסוציאליים שניתנו לעניים על פי חוק.
אמא תרזה, הנזירה האלבנית הקתולית, עזרה לעשרות אלפי אנשים, ובעיקר לעניים בכלכותה שבהודו, ועל פעילותה זו זכתה בפרס נובל לשלום והדוגמאות עוד רבות.
פעולת התנדבות מכל סוג שהוא היא פעולה נאצלת, נדיבה ותומכת, אין בצידה כל טובות הנאה או שכר והיא אינה נכפית על איש. כולה מבוססת על רצון טוב ועל טוב לב נטו והשכר היחיד למתנדב הוא הסיפוק שהוא חש מעצם העזרה שהוא מגיש.
הוויתור על זמנו החופשי של המתנדב, ההתחייבות לעזור כל זמן שנחוצה פעולת ההתנדבות שלו, תרומת זמנו החופשי, שימוש במיומנותו ובידע שלו – זוהי ההתנדבות לשמה.
אם שאלתם את עצמכם מה המוטיבציה שמושכת אדם להתנדבות, יש לכך מספר סיבות, שכמה מהן הן הרצון להשתייך למסגרת, הצורך לזכות בהכרה ובהערכה והסיפוק מעצם התרומה לחברה.
בארץ יש עשרות, אם לא מאות, עמותות, הפועלות ללא כוונת רווח ומסייעות בהתנדבות לאוכלוסיות חלשות, אם בחלוקת מזון, אם בתמיכה נפשית (לניצולי השואה למשל), אם בגיוס תרומות טלפוניות או הסעות של נכים למקומות שונים, אם בהגנה על הסביבה או על בעלי חיים עזובים ואם בעזרה לתלמידים באוכלוסיות מוחלשות.
מוכרות לנו היטב עמותות כמו "ג'וינט ישראל-אשל", העוסקת בתוכניות העשרה של בני גיל הזהב, מוכרים גם "הקרן לידידות", העוסקת בחלוקת מזון, או הארגון "לתת", האוסף מזון במרכולים, "הקרן לרווחה לניצולי שואה", ארגון "יד שרה", המשאיל עזרי ריפוי לנזקקים ללא תמורה, "אקי"ם", האגודה לקידום אנשים עם מוגבלויות, "המועצה לילד החוסה" ואלה הם רק חלק קטן במגוון ארגוני הסיוע.
מכיוון שהבית בראשון לציון הוא מיקרוקוסמוס לכל המתרחש בעולם בתחום ההתנדבות, גם אצלנו נעשות פעולות התנדבותיות רבות בבית ומחוצה לו ועל אנשים טובים אלה שמענו זה עתה במו אוזנינו. הרבה מוטיבציה ורצון טוב יוצאים מכאן לכל מיני כיוונים ובזה היום אנו מעלים על נס את כל העושים במלאכה ואינם מבקשים שכר.
כן ירבו!