התנדבות בגיל השלישי | גלי הרשקוביץ – קליין עו"ס אחראית (MSW)
ב-5 לדצמבר2006 חל יום ההתנדבות הבינלאומי. כמו בכל שנה זוהי ההזדמנות בה מציין העולם המודרני את ההוקרה של מדינות וחברות לתרומתם המיוחדת של המתנדבים לזולת, לחברה ולשיפור איכות החיים והסביבה.
ארגון האומות המאוחדת קבע יום מיוחד כדי להפנות את הזרקור, אל אותם האנשים שכל השנה פועלים על מנת לתת מעצמם למען האחרים. 15% מכלל האוכלוסייה הבוגרת במדינת ישראל עוסקת בפעילות התנדבותית (מתוך נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ).
מה הם הסיבות הגורמות לכל כך הרבה אנשים לעסוק בפעילות מיוחדת זו?
זולתנות – מוגדרת בספרות כהתנהגות המתוכננת על מנת להיטיב עם הזולת לאורך זמן ומבלי לצפות לתמורה (שלו, 1990).
מניעיהם של העוסקים בפעולות של זולתנות נחקרו לא מעט בספרות והם מחולקים למספר מרכיבים: הזדהות עם יעדים כלל חברתיים, מניעים אידיאולוגיים נורמטיביים, מניעים משימתיים אינסטרומנטאליים וגם האפשרות לרכוש ידידים ומפגשים עם מתנדבים נוספים ((Clary,1996.
אין ספק כי מעבר למניעים האלטרואיסטים החזקים שמביאים את האדם לעסוק בפעילות של התנדבות ישנם גם מניעים פנימיים. ההרגשה של לתת מעצמך לאחר, היכולת לסייע למי שזקוק לכך מעמידה את הנותן בעמדה של קבלה ושל חיזוק הערך העצמי שלו.
בעבודתי עם אנשים בגיל השלישי אני זוכה לפגוש רבים העוסקים בפעילות התנדבותית .
אני פוגשת אנשים המתנדבים במחלקות שונות בבתי חולים, מתנדבים בייעוץ במוסד לביטוח לאומי, באנשים המסייעים בהסעת חולים ונכים, מתנדבים בארגוני עזרה כמו יד שרה וויצ"ו ואפילו משתלבים במערך המתנדבים של צה"ל וכוחות הביטחון.
אני מקשיבה לסיפוריהם המרתקים המלאים בתחושה של סיפוק והישג ומתמלאת בהערכה.
אין לי ספק כי מעבר לתיאוריות ולהסברים המלומדים, למימד של התנדבות בגיל השלישי ישנו מימד משמעותי נוסף והוא הנתינה בגיל שבו מצפים ממך בעיקר לקבל. זהו הגיל שבו החברה מסביב משדרת לאדם: עשית, נתת, גידלת, תרמת, עכשיו הגיע זמנך להישען אחורה, לנוח, להתרווח בכיסאך וליהנות מפירות עמלך.
אולם האדם על שישים, שבעים, שמונים ותשעים שנותיו אינו מוכן לכך. הוא חש שיש בו עוד כוח, ניסיון, חוכמה וחיוניות לתת לסביבתו ולעולם. האדם בגיל הזקנה מתמודד עם משברים לא קלים. היכולות הפיזיות אינם עוד כפי שהיו ולעיתים מתווספים עוד קשיים ותחלואים ולמרות כל אלו מצליח האדם להציב לעצמו אתגרים חדשים, לחשוב על הזולת ולהיענות לצרכים של אחרים . תחושת הסיפוק גדלה עוד יותר כאשר האדם יודע על אילו מגבלות, קשיים ומכשולים היה עליו להתגבר על מנת להשיג את מטרתו, שכל תכליתה היא לתת לאחרים.
אני פוגשת אנשים שהפכו את מעשי ההתנדבות שלהם לאורח חיים. הם נכללים בסדר היום שלהם הם חלק ממחשבותיהם וממה שהם. המסגרות בהם הם מתנדבים הפכו לבתים שניים בהם הם זוכים להכרה והערכה רבה על תרומתם.
לא נותר לי אלא לסיים בתקווה שתרומתם של אלו הנותנים לאחרים תמשיך להתקבל באהבה ובהוקרה על ידי מי שזקוקים לה כל כך וגם על יד מי שנהנים מעצם הנתינה.
התנדבות בגיל השלישי | גלי הרשקוביץ – קליין עו"ס אחראית (MSW)
ב-5 לדצמבר2006 חל יום ההתנדבות הבינלאומי. כמו בכל שנה זוהי ההזדמנות בה מציין העולם המודרני את ההוקרה של מדינות וחברות לתרומתם המיוחדת של המתנדבים לזולת, לחברה ולשיפור איכות החיים והסביבה.
ארגון האומות המאוחדת קבע יום מיוחד כדי להפנות את הזרקור, אל אותם האנשים שכל השנה פועלים על מנת לתת מעצמם למען האחרים. 15% מכלל האוכלוסייה הבוגרת במדינת ישראל עוסקת בפעילות התנדבותית (מתוך נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ).
מה הם הסיבות הגורמות לכל כך הרבה אנשים לעסוק בפעילות מיוחדת זו?
זולתנות – מוגדרת בספרות כהתנהגות המתוכננת על מנת להיטיב עם הזולת לאורך זמן ומבלי לצפות לתמורה (שלו, 1990).
מניעיהם של העוסקים בפעולות של זולתנות נחקרו לא מעט בספרות והם מחולקים למספר מרכיבים: הזדהות עם יעדים כלל חברתיים, מניעים אידיאולוגיים נורמטיביים, מניעים משימתיים אינסטרומנטאליים וגם האפשרות לרכוש ידידים ומפגשים עם מתנדבים נוספים ((Clary,1996.
אין ספק כי מעבר למניעים האלטרואיסטים החזקים שמביאים את האדם לעסוק בפעילות של התנדבות ישנם גם מניעים פנימיים. ההרגשה של לתת מעצמך לאחר, היכולת לסייע למי שזקוק לכך מעמידה את הנותן בעמדה של קבלה ושל חיזוק הערך העצמי שלו.
בעבודתי עם אנשים בגיל השלישי אני זוכה לפגוש רבים העוסקים בפעילות התנדבותית .
אני פוגשת אנשים המתנדבים במחלקות שונות בבתי חולים, מתנדבים בייעוץ במוסד לביטוח לאומי, באנשים המסייעים בהסעת חולים ונכים, מתנדבים בארגוני עזרה כמו יד שרה וויצ"ו ואפילו משתלבים במערך המתנדבים של צה"ל וכוחות הביטחון.
אני מקשיבה לסיפוריהם המרתקים המלאים בתחושה של סיפוק והישג ומתמלאת בהערכה.
אין לי ספק כי מעבר לתיאוריות ולהסברים המלומדים, למימד של התנדבות בגיל השלישי ישנו מימד משמעותי נוסף והוא הנתינה בגיל שבו מצפים ממך בעיקר לקבל. זהו הגיל שבו החברה מסביב משדרת לאדם: עשית, נתת, גידלת, תרמת, עכשיו הגיע זמנך להישען אחורה, לנוח, להתרווח בכיסאך וליהנות מפירות עמלך.
אולם האדם על שישים, שבעים, שמונים ותשעים שנותיו אינו מוכן לכך. הוא חש שיש בו עוד כוח, ניסיון, חוכמה וחיוניות לתת לסביבתו ולעולם. האדם בגיל הזקנה מתמודד עם משברים לא קלים. היכולות הפיזיות אינם עוד כפי שהיו ולעיתים מתווספים עוד קשיים ותחלואים ולמרות כל אלו מצליח האדם להציב לעצמו אתגרים חדשים, לחשוב על הזולת ולהיענות לצרכים של אחרים . תחושת הסיפוק גדלה עוד יותר כאשר האדם יודע על אילו מגבלות, קשיים ומכשולים היה עליו להתגבר על מנת להשיג את מטרתו, שכל תכליתה היא לתת לאחרים.
אני פוגשת אנשים שהפכו את מעשי ההתנדבות שלהם לאורח חיים. הם נכללים בסדר היום שלהם הם חלק ממחשבותיהם וממה שהם. המסגרות בהם הם מתנדבים הפכו לבתים שניים בהם הם זוכים להכרה והערכה רבה על תרומתם.
לא נותר לי אלא לסיים בתקווה שתרומתם של אלו הנותנים לאחרים תמשיך להתקבל באהבה ובהוקרה על ידי מי שזקוקים לה כל כך וגם על יד מי שנהנים מעצם הנתינה.