התחלות חדשות בגיל השלישי | גליה הרשקוביץ-קליין עובדת סוציאלית אחראית
מעגל החיים שלנו מלא כולו בהתחלות חדשות. התחלות שקשורות להתפתחותנו כבני אדם, לחוויות הראשונות של חיינו וחיי היקרים לנו. התחלות של משפחה משלנו, של חיים עצמאיים ושל הישגים בתחומים שונים של חיינו הבוגרים.
מי מאיתנו אינו זוכר את הפעם הראשונה שהלך לבית הספר, את האהבה הראשונה, הפעם הראשונה שהפך להורה, שבחר דרך בחיים. חוויות אלו הן אבני הדרך עליהם נבנה בניין חינו, מהן ניזונה אישיותנו והן המעצבות את מי שאנחנו כיום. אך מה לזה, תשאלו, ולחיים של האדם בגיל השלישי? האם גם בשנים אלו יש התחלות חדשות, או שהאדם לוקח עימו את הניסיון שצבר, החיים שחווה, התובנות שהבין, המשפחה שגידל ומטפח אותם בשארית חייו? התשובה לכך מורכבת מאישיותו של האדם, משאיפותיו ומדרך התמודדותו.
אנשים רבים נכנסים אל שערי הגיל השלישי כשהם פעילים, מלאי אנרגיה וכוחות. הם מתרוצצים בין הילדים, הנכדים, חוגי ההתעמלות, הרצאות, קונצרטים והצגות. לא פעם אני מנסה לקבוע פגישה עם אנשים בגיל השלישי ומגלה שהיומן שלהם עמוס יותר משלי.
ולצד כל אלה יש גם התחלות חדשות: מעבר לבית מוגן גם הוא התחלה שכזאת, שכן הוא כרוך בהסתגלות לסביבה חדשה לאנשים חדשים ולאורח חיים חדש. אלו שבחרו לעשות זאת קיבלו החלטה לא קלה. הם עוזבים בית שטיפחו שנים רבות, פעמים רבות סביבה מוכרת וחברים משכבר הימים ופותחים דלת אל עולם חדש. אולם עם כל הקושי שיש בחדש ובלא מוכר עד מהרה מגלים כי הרוויחו רבות מהשינוי. הם מגלים עולמות שלא הכירו של יצירתיות, פעילויות וחברים חדשים. יש המגלים פתאום שהם יודעים לצייר, יש המגלים שהם יודעים לפסל, יש המגלים עולמות שלמים שניתן לגלוש אליהם דרך המחשב.
אז מי אמר שאין התחלות חדשות בגיל השלישי?!
שיבוא ויראה את האנשים שאני מכירה. והכי חשוב הוא, לא בני כמה אנחנו ולא מה עבר עלינו, אלא איך אנחנו מרגישים ומה אנחנו לוקחים איתנו מכל חוויה כצידה אל הדרך.
התחלות חדשות בגיל השלישי | גליה הרשקוביץ-קליין עובדת סוציאלית אחראית
מעגל החיים שלנו מלא כולו בהתחלות חדשות. התחלות שקשורות להתפתחותנו כבני אדם, לחוויות הראשונות של חיינו וחיי היקרים לנו. התחלות של משפחה משלנו, של חיים עצמאיים ושל הישגים בתחומים שונים של חיינו הבוגרים.
מי מאיתנו אינו זוכר את הפעם הראשונה שהלך לבית הספר, את האהבה הראשונה, הפעם הראשונה שהפך להורה, שבחר דרך בחיים. חוויות אלו הן אבני הדרך עליהם נבנה בניין חינו, מהן ניזונה אישיותנו והן המעצבות את מי שאנחנו כיום. אך מה לזה, תשאלו, ולחיים של האדם בגיל השלישי? האם גם בשנים אלו יש התחלות חדשות, או שהאדם לוקח עימו את הניסיון שצבר, החיים שחווה, התובנות שהבין, המשפחה שגידל ומטפח אותם בשארית חייו? התשובה לכך מורכבת מאישיותו של האדם, משאיפותיו ומדרך התמודדותו.
אנשים רבים נכנסים אל שערי הגיל השלישי כשהם פעילים, מלאי אנרגיה וכוחות. הם מתרוצצים בין הילדים, הנכדים, חוגי ההתעמלות, הרצאות, קונצרטים והצגות. לא פעם אני מנסה לקבוע פגישה עם אנשים בגיל השלישי ומגלה שהיומן שלהם עמוס יותר משלי.
ולצד כל אלה יש גם התחלות חדשות: מעבר לבית מוגן גם הוא התחלה שכזאת, שכן הוא כרוך בהסתגלות לסביבה חדשה לאנשים חדשים ולאורח חיים חדש. אלו שבחרו לעשות זאת קיבלו החלטה לא קלה. הם עוזבים בית שטיפחו שנים רבות, פעמים רבות סביבה מוכרת וחברים משכבר הימים ופותחים דלת אל עולם חדש. אולם עם כל הקושי שיש בחדש ובלא מוכר עד מהרה מגלים כי הרוויחו רבות מהשינוי. הם מגלים עולמות שלא הכירו של יצירתיות, פעילויות וחברים חדשים. יש המגלים פתאום שהם יודעים לצייר, יש המגלים שהם יודעים לפסל, יש המגלים עולמות שלמים שניתן לגלוש אליהם דרך המחשב.
אז מי אמר שאין התחלות חדשות בגיל השלישי?!
שיבוא ויראה את האנשים שאני מכירה. והכי חשוב הוא, לא בני כמה אנחנו ולא מה עבר עלינו, אלא איך אנחנו מרגישים ומה אנחנו לוקחים איתנו מכל חוויה כצידה אל הדרך.