גוף ונפש בגיל השלישי
בתהליך ההתפתחות שלנו כאנשים בוגרים אנחנו מוצאים מקום משמעותי במספר מעגלים: המעגל החברתי, המשפחתי והעסקי. באופן טבעי עם הכניסה לגיל השלישי מקומנו במעגלים אלה עלול להתרופף ובמידה מסוימת אנו יכולים להרגיש פחות משמעותיים. ה"תפקידים" בהם החזקנו מתרוקנים מתוכן: הילדים התבגרו, סיימנו את שנות העבודה ויצאנו לפנסיה ולעיתים עולה וצפה תחושה של "אין בי צורך יותר" המובילה לתחושת בדידות. אל תחושת הבדידות יכולות להתווסף גם הרגשות של חוסר מוגנות, פחדים וחששות, לצד התרופפות המצב הבריאותי. עם קשיים אלה מתמודדים מבוגרים רבים.
לא מעט מבני הגיל השלישי חיים בגפם. אולם לחיות ולהיות לבד אין משמעותו להיות בודד. להיות לבד זה משהו שכל אחד חווה בחייו בזמן זה או אחר, לפעמים מתוך בחירה, לפעמים בנסיבות שאינן בשליטתו.
אנשים שחיים לבד ומטפחים תחומי עניין ששומרים אותם מאושרים ועסוקים, אינם חשים בדידות. תחושת הבדידות והבידוד נפוצה יותר בקרב אנשים מבוגרים, אך ניתן לטפל בה ולמזער אותה בכמה דרכים פשוטות. הצעד הראשון הוא להבין ולהגדיר את ההרגשה והתחושה ולשתף את הסביבה בכך. האם זה רק יום לא טוב או רגע עצוב? האם אתה מרגיש לכוד בבית מפאת מזג אוויר חורפי וקר, או שבמשך תקופה ארוכה ניכרת תחושת חולי וחוסר מוטיבציה לצאת מהבית ולהיפגש עם חברים או משפחה? כאשר אנו מגדירים לעצמנו את הבעיה, קל יותר למצוא לה פתרון.
אחת הדרכים המשמעותיות ביותר להפיג את תחושת הבדידות היא לצאת מהבית לאירועים ומפגשים חברתיים או משפחתיים. כך לדוגמה, הרצאות הן מקום מפגש מעולה, לא רק בשביל להרחיב את הידע והאופקים אלא גם בכדי ליצור הזדמנויות מפגש, להכיר אנשים חדשים ולהרגיש שוב חשוב ומשמעותי. גם התנדבות בקהילה יכולה להחזיר את תחושת החיוניות והנחיצות אצל מי שמרגיש בודד. התנדבות בנוסף להיותה פעולה חיובית ומעורכת בהיבט החברתי, מעניקה למתנדב תחושת שייכות ומועילה לו לא פחות מאשר לאדם או לגוף המסתייע בו.
אנשים בגיל המבוגר נאלצים להתמודד גם עם שינויים פיזיים ובריאותיים שלרוב מקשים על התנהלותם היומיומית. רבים מהם גם יחוו לעיתים תחושה של חוסר התמצאות במרחב הנובעת מהשינויים הטכנולוגיים שמתחוללים בחיינו. בעידן בו האינטרנט והטלפון החכם הם האמצעים העיקריים לתקשורת והתנהלות יום-יומית, נדרשת מיומנות בכלים אלה, אשר אצל אנשים מבוגרים היא לעיתים קרובות חסרה. הזדמנות מעולה לחיזוק הקשר בין ההורה המבוגר למשפחתו היא הקדשת זמן איכות למטרת הסבר על שינויים טכנולוגיים חדשים שיכולים לשפר ולהקל את חייו ולחשוף אותו לעולם הפייסבוק, וואטסאפ וכד'. כלים אלה יכולים לתרום להיכרויות חדשות, הן חברתיות והן בעולמות תוכן חדשים לגמרי. חשוב לזכור כי תחושת העצמאות לבחור לעשות דברים שומרת עלינו בריאים, חיוניים וחזקים.
בגיל המבוגר למגורים בקהילה משותפת יש השפעה רבה על איכות החיים. מעבר לדיור מוגן יכול להיות פתרון אופטימלי לאנשים מבוגרים המבקשים ליהנות מחיי חברה ולחיות בביטחון תוך שמירה על בריאותם. כך למשל, מי שבחרו להתגורר בדיור מוגן נהנים מחיי חברה עשירים ומלאי תוכן ביחד עם בני גילם. הם זוכים לאורח חיים פעיל ומגוון המשלב הזדמנויות לפתח תחביבים חדשים ולהתנסות בפעילויות שלא התנסו בהן בעבר. החיים בדיור מוגן מעניקים תחושת ביטחון ובטיחות ומספקים מענה מקיף לצרכי היום יום של אנשים מבוגרים.
הליווי של בני המשפחה בתהליך הכניסה לגיל השלישי חשוב מאין כמוהו. כאשר עולה האפשרות לעבור להתגורר בדיור מוגן, מבוגרים רבים עלולים לחוש שנשללת מהם תחושת העצמאות וחופש הבחירה. אולם, תמיכה ועידוד של בני המשפחה בביצוע המהלך הזה יאפשרו מעבר נח וקל למסגרת החיים החדשה, בני המשפחה יוכלו לקחת חלק ולהשתתף בעיצוב סביבת החיים החדשה והנוחה של ההורים ובכך יחזקו את ביטחונם של ההורים בהחלטה שקיבלו.
גם כאשר אנשים מבוגרים בוחרים להמשיך ולהתגורר בביתם וכאשר הם נזקקים לסיוע של מטפל או עובד זר, הדבר אינו תחליף למקומם של בני המשפחה הקרובה והחברים, בחייו של המבוגר. ליווי שוטף וקבוע של בן משפחה קרוב ומוכר הוא קריטי לאיכות החיים ותחושת המוגנות של בני הגיל השלישי בכל עת ובכל מקום בו הם מתגוררים.
יחד עם הצורך לספק להורינו ולעצמנו בגיל המבוגר, מקום תומך ומוגן, יש לזכור שזה בסדר גם להיות מסוגל לעשות דברים לבד. זה לא רק "בסדר" זה אף נחוץ כדי לשמר את הרגשת העצמאות והחיוניות. המידתיות היא המפתח לשמירה על אורח חיים שיעודד בריאות פיזית ונפשית. יש הרבה דברים שאנשים בגיל השלישי יכולים לעשות בעצמם, אבל אסור לתת למהלך החיים הטבעי לגרום להם להרגיש בודדים ומבודדים. גם בגיל המבוגר, כדאי שנתמקד ונהנה ממה שיש לנו, וניצור לעצמנו הזדמנויות חדשות, כי כל יום יכול להיות הפתעה חדשה וחיובית.
הכותבת:
צביה צובל, עובדת סוציאלית עם התמחות בגריאטריה, רשת בתי הדיור המוגן 'עד 120'
גוף ונפש בגיל השלישי
בתהליך ההתפתחות שלנו כאנשים בוגרים אנחנו מוצאים מקום משמעותי במספר מעגלים: המעגל החברתי, המשפחתי והעסקי. באופן טבעי עם הכניסה לגיל השלישי מקומנו במעגלים אלה עלול להתרופף ובמידה מסוימת אנו יכולים להרגיש פחות משמעותיים. ה"תפקידים" בהם החזקנו מתרוקנים מתוכן: הילדים התבגרו, סיימנו את שנות העבודה ויצאנו לפנסיה ולעיתים עולה וצפה תחושה של "אין בי צורך יותר" המובילה לתחושת בדידות. אל תחושת הבדידות יכולות להתווסף גם הרגשות של חוסר מוגנות, פחדים וחששות, לצד התרופפות המצב הבריאותי. עם קשיים אלה מתמודדים מבוגרים רבים.
לא מעט מבני הגיל השלישי חיים בגפם. אולם לחיות ולהיות לבד אין משמעותו להיות בודד. להיות לבד זה משהו שכל אחד חווה בחייו בזמן זה או אחר, לפעמים מתוך בחירה, לפעמים בנסיבות שאינן בשליטתו.
אנשים שחיים לבד ומטפחים תחומי עניין ששומרים אותם מאושרים ועסוקים, אינם חשים בדידות. תחושת הבדידות והבידוד נפוצה יותר בקרב אנשים מבוגרים, אך ניתן לטפל בה ולמזער אותה בכמה דרכים פשוטות. הצעד הראשון הוא להבין ולהגדיר את ההרגשה והתחושה ולשתף את הסביבה בכך. האם זה רק יום לא טוב או רגע עצוב? האם אתה מרגיש לכוד בבית מפאת מזג אוויר חורפי וקר, או שבמשך תקופה ארוכה ניכרת תחושת חולי וחוסר מוטיבציה לצאת מהבית ולהיפגש עם חברים או משפחה? כאשר אנו מגדירים לעצמנו את הבעיה, קל יותר למצוא לה פתרון.
אחת הדרכים המשמעותיות ביותר להפיג את תחושת הבדידות היא לצאת מהבית לאירועים ומפגשים חברתיים או משפחתיים. כך לדוגמה, הרצאות הן מקום מפגש מעולה, לא רק בשביל להרחיב את הידע והאופקים אלא גם בכדי ליצור הזדמנויות מפגש, להכיר אנשים חדשים ולהרגיש שוב חשוב ומשמעותי. גם התנדבות בקהילה יכולה להחזיר את תחושת החיוניות והנחיצות אצל מי שמרגיש בודד. התנדבות בנוסף להיותה פעולה חיובית ומעורכת בהיבט החברתי, מעניקה למתנדב תחושת שייכות ומועילה לו לא פחות מאשר לאדם או לגוף המסתייע בו.
אנשים בגיל המבוגר נאלצים להתמודד גם עם שינויים פיזיים ובריאותיים שלרוב מקשים על התנהלותם היומיומית. רבים מהם גם יחוו לעיתים תחושה של חוסר התמצאות במרחב הנובעת מהשינויים הטכנולוגיים שמתחוללים בחיינו. בעידן בו האינטרנט והטלפון החכם הם האמצעים העיקריים לתקשורת והתנהלות יום-יומית, נדרשת מיומנות בכלים אלה, אשר אצל אנשים מבוגרים היא לעיתים קרובות חסרה. הזדמנות מעולה לחיזוק הקשר בין ההורה המבוגר למשפחתו היא הקדשת זמן איכות למטרת הסבר על שינויים טכנולוגיים חדשים שיכולים לשפר ולהקל את חייו ולחשוף אותו לעולם הפייסבוק, וואטסאפ וכד'. כלים אלה יכולים לתרום להיכרויות חדשות, הן חברתיות והן בעולמות תוכן חדשים לגמרי. חשוב לזכור כי תחושת העצמאות לבחור לעשות דברים שומרת עלינו בריאים, חיוניים וחזקים.
בגיל המבוגר למגורים בקהילה משותפת יש השפעה רבה על איכות החיים. מעבר לדיור מוגן יכול להיות פתרון אופטימלי לאנשים מבוגרים המבקשים ליהנות מחיי חברה ולחיות בביטחון תוך שמירה על בריאותם. כך למשל, מי שבחרו להתגורר בדיור מוגן נהנים מחיי חברה עשירים ומלאי תוכן ביחד עם בני גילם. הם זוכים לאורח חיים פעיל ומגוון המשלב הזדמנויות לפתח תחביבים חדשים ולהתנסות בפעילויות שלא התנסו בהן בעבר. החיים בדיור מוגן מעניקים תחושת ביטחון ובטיחות ומספקים מענה מקיף לצרכי היום יום של אנשים מבוגרים.
הליווי של בני המשפחה בתהליך הכניסה לגיל השלישי חשוב מאין כמוהו. כאשר עולה האפשרות לעבור להתגורר בדיור מוגן, מבוגרים רבים עלולים לחוש שנשללת מהם תחושת העצמאות וחופש הבחירה. אולם, תמיכה ועידוד של בני המשפחה בביצוע המהלך הזה יאפשרו מעבר נח וקל למסגרת החיים החדשה, בני המשפחה יוכלו לקחת חלק ולהשתתף בעיצוב סביבת החיים החדשה והנוחה של ההורים ובכך יחזקו את ביטחונם של ההורים בהחלטה שקיבלו.
גם כאשר אנשים מבוגרים בוחרים להמשיך ולהתגורר בביתם וכאשר הם נזקקים לסיוע של מטפל או עובד זר, הדבר אינו תחליף למקומם של בני המשפחה הקרובה והחברים, בחייו של המבוגר. ליווי שוטף וקבוע של בן משפחה קרוב ומוכר הוא קריטי לאיכות החיים ותחושת המוגנות של בני הגיל השלישי בכל עת ובכל מקום בו הם מתגוררים.
יחד עם הצורך לספק להורינו ולעצמנו בגיל המבוגר, מקום תומך ומוגן, יש לזכור שזה בסדר גם להיות מסוגל לעשות דברים לבד. זה לא רק "בסדר" זה אף נחוץ כדי לשמר את הרגשת העצמאות והחיוניות. המידתיות היא המפתח לשמירה על אורח חיים שיעודד בריאות פיזית ונפשית. יש הרבה דברים שאנשים בגיל השלישי יכולים לעשות בעצמם, אבל אסור לתת למהלך החיים הטבעי לגרום להם להרגיש בודדים ומבודדים. גם בגיל המבוגר, כדאי שנתמקד ונהנה ממה שיש לנו, וניצור לעצמנו הזדמנויות חדשות, כי כל יום יכול להיות הפתעה חדשה וחיובית.
הכותבת:
צביה צובל, עובדת סוציאלית עם התמחות בגריאטריה, רשת בתי הדיור המוגן 'עד 120'
