רונה רמון
"להעז, ליזום, לעודד, לפרוץ דרך, להגשים חלומות" – אלה הם מקצת הציטוטים המופעים באתר 'קרן רמון'. הם משקפים את מורשת משפחת רמון, והם אבני היסוד בפועלה של מייסדת הקרן, רונה רמון, אישה המעוררת השראה בכולנו. בכל יום היא מוכיחה שצמיחה אפשרית גם לאחר האובדן הנורא מכול. רונה אוהבת את החיים, את הטבע, אוהבת לטייל בארץ ובעולם, אוהבת לאכול, לרקוד ולאהוב: "יש לי שאיפות ויש לי חלומות כמו לכל אדם," היא אומרת.
רונה רמון מסרבת לראות בעצמה סמל ואינה נותנת לטרגדיות שעברה לנצח. ההפך בדיוק. היא נחושה להסתכל לחיים בעיניים ולחיות אותם באופן המיטבי והמשמעותי ביותר שאפשר. העוגן המרכזי עבורה הוא קודם כול שלושת ילדיה: טל, יפתח ונועה, "לפני הכול אני אימא," היא אומרת, ולצדם היא שואבת משמעות מפרויקט החיים שלה: 'קרן רמון'.
הקרן נועדה להנציח את שלושת הערכים המרכזיים שאילן ואסף רמון ז"ל ייצגו יותר מכול: מצוינות אקדמית, מנהיגות חברתית ותעוזה פורצת דרך. הערכים הללו מונחלים בקרב בני נוער באמצעות תכניות חברתיות שונות שהקרן מפעילה. רונה מאמינה שבאמצעות פעילותה ההולכת ומתרחבת של הקרן היא מובילה אג'נדה המטביעה את מורשתם של אילן ואסף ומחוללת שינוי: "אני אמנם מכהנת כנשיאת הקרן, אבל אני גם מעורבת מאוד בכל הפעילויות, משקיעה הרבה בפיתוחה ובטיפוחה, ואת עיקר הכוח וסיפוק אני שואבת מהשינוי שאנו מצליחים לעשות בשטח".
תני לי דוגמה.
"במסגרת קרן רמון יש לנו את תכנית: 'אות רמון', שהיא תכנית המנהיגות המובילה בישראל לתלמידי כיתות י״ב ונעשית בשיתוף משרד החינוך ומשרד המדע. בכל שנה אנו בוחרים בין שנים־עשר לחמישה־עשר מסיימי כיתות י״ב, מתוך שלוש מאות מועמדים, כאלה שהצטיינו בלימודיהם, הוכיחו יכולת מנהיגותית ותרמו תרומה יוצאת דופן לחברה ולקהילה. תלמידים אלה משתתפים בתכנית מנהיגות שנתית, מעשירה ומעצימה, המטפחת בהם כישורי מנהיגות ומציידת אותם בארגז כלים ניהוליים המסייעים בידם להוביל בעתיד את החברה הישראלית. לצדה פועלת תכנית נוספת הנקראת: 'מועדון הטייסת'. גם היא תכנית מנהיגות חברתית־ערכית הפועלת בכעשרים ושבע מסגרות חינוכיות ברחבי הארץ, רובן בפריפריה חברתית וגאוגרפית ומטרתה: פיתוח וטיפוח מנהיגות חברתית־ערכית בקרב צעירי ישראל, מתוך שאיפה ליצור בסיס לאזרחות אחראית, שהיא עמוד התווך לקיומה ארוך הטווח של מדינה דמוקרטית. תכנית העצמה זו מיועדת לתלמידי כיתות ה'–ח' והיא מופעלת בבית התלמיד עם הוריו, ובבתי הספר באמצעות עבודה אישית וקבוצתית, ומלווים אותה מדריכים מוסמכים. אלה הן רק חלק מהפעילויות שלנו."
ויש את 'שבוע החלל הישראלי', מיזם שגם תופס את מקומו כפותח אופקים ומחולל שינוי.
"שבוע החלל הישראלי, המתקיים מדי שנה בשנה בתחילת פברואר, סמוך ליום השנה של אילן, הוא הפנינג אחד גדול הכולל פעילויות לכל המשפחה, כנסים מקצועיים המלווים באנשי מקצוע מכל העולם, ופעילות בבתי הספר. אני גאה לראות שבכל שנה הולך וגדל העניין סביבו."
נוסף על מעורבותה הרבה בקרן, מרבה רונה להופיע ולהרצות ברחבי הארץ ובעולם. סדרת ההרצאות שלה, רובה ככולה, עוסקת בתהליכי צמיחה ושינוי לאחר אירועי שכול ואובדן, ומבוססות על סיפורה האישי לצד מחקר ייחודי שעשתה במסגרת לימודי תואר שני בתחום הבריאות הוליסטית, הבודק את תרומתה של הגישה ההוליסטית לצמיחה מתוך משבר.
את אוהבת לעמוד מול קהל?
"אני אוהבת את המפגש עם האנשים. אני אוהבת את התחושה שתרמתי להם. שהעשרתי אותם. שיש בי את היכולת לשנות לאנשים עמדות או תפישות מקבעות. אני שמחה כשאני גורמת לאנשים לחזור הביתה ולהתבונן אחרת במה שיש להם ולא לקחת אותו כמובן מאליו. והיופי הוא שזה עושה את אותה עבודה בכל מקום בעולם. לשכול, לאובדן, למשבר אין שפה, דת או לאום. במובן זה ההרצאות שלי חוצות גבולות, ימים ועמים. זה מעניק משמעות לעשייה שלי."
מה עושה לך טוב? איפה את הכי מאושרת?
"בטבע. הטבע הוא תרפיה עבורי לגוף ולנפש. בטבע אני מרגישה חופשייה ומשוחררת. לכן, אני מקדישה חלק ניכר מזמני הפנוי לצעידה בשבילי ישראל. גם חופשות בחו"ל מאפשרות לי פסק זמן חשוב לחידוש אנרגיות. חזרתי לאחרונה מטיול נפלא באיסלנד. גם שם אני מחפשת בעיקר את הטבע. אני לא טיפוס אורבני."
מה עוד את אוהבת לעשות בזמנך הפנוי?
"לצייר. אני מציירת ציור אינטואיטיבי. זורמת עם מה שיוצא. היופי בזה הוא שאין כללים ואין חוקים. אפשר בידיים, במכחול, על דף או על קנבס. הכול מותר, אפשרי, מקובל. אין בקרות, אין 'בסדר' או 'לא בסדר', וזה מוציא דברים אחרים מעמקי הנשמה."
מתי התחלת לצייר?
"נחשפתי לציור דרך לימודי התואר השני והתאהבתי בזה. לאחר תקופה שלא ציירתי חזרתי לאחרונה לאהבה הזאת והתחושה טובה."
מה המוטו שלך בחיים?
"להיות אדם טוב. למצות וליהנות מהדרך. עשייה והשפעה. אלה בהחלט עקרונות שעל פיהם אני משתדלת לחיות."
האם את מרגישה שהפקיעו ממך את השכול הפרטי לטובת שכול לאומי? שאילן ואסף הם של כולם?
"אני ממש לא רואה זאת כך. יש אצלי הפרדה ברורה בין מה ששייך רק לנו – למשפחה ובין החלק שהציבור יכול להיות שותף בו. אני בהחלט מודה לאהדה הציבורית על החיבוק הגדול, על התמיכה שאני מקבלת, ומנסה גם לעשות עם זה עבודה, להשפיע ולשנות. להשתמש באהבת הציבור ובהזדהות שלו גם כמקפצה לעשייה ערכית ברמה הלאומית. חוץ מזה, את הכאב האישי והמשפחתי אף אחד לא חולק ולא יכול לחלוק אִתנו."
אומרים שבכל רע יש טוב. שכל משבר הוא גם הזדמנות. את מאמינה במשפט הזה?
"בערבון מוגבל. אני חושבת שהוא אולי נכון למצבים רבים בחיים, אבל הוא לא רלוונטי כשמדברים על אובדן. עם זאת, אני מאמינה מאוד בצמיחה מתוך משבר. אני מאמינה ביכולת של אנשים להתרומם מעל לכאב ולכאוס אל תוך משהוא חיובי."
את יודעת לבקש עזרה?
"אני לא רק יודעת, אני מעודדת אנשים לקבל עזרה. זה משחרר מחוסר האונים ומקל מאוד את ההתמודדות בימים הקשים."
את חיה בשלום עם העובדה שהפכת לסמל?
"אני לא רואה עצמי ככזאת ולא מרגישה כך. אבל זה לא תלוי בי. זה בעיני המתבונן. אם זה עוזר למישהו לראות בי סמל, אז אני מוכנה להיות סמל."
איך הרגשת כשנבחרת להדליק משואה ביום העצמאות האחרון?
"קודם כול הופתעתי מאוד מהבחירה בי. זה כבוד עצום להיות במעמד המרגש הזה. הבחירה בי להיות אחת ממדליקי המשואה, הייתה מבחינתי תעודת הכרה במורשת רמון ותמריץ רציני להמשיך בעשייה ולהעביר הלאה את ההשראה של אילן ואסף. הבמה הזאת נתנה לי גם באופן אישי חיבוק גדול ונעים מעם ישראל."
יש עוד חלומות אישיים?
"יש עוד הרבה יעדים שלא כבשנו. אני רוצה להפיץ את פעילות קרן רמון גם בקרב בני נוער ברחבי העולם. אני מקבלת השראה מפרויקט הצ'לנג'ר סנטר שפותח יפה ברמה הבין־לאומית. אני מקווה שאוכל להגיע למקומות שונים, לפתח וליישם תכניות. אני עובדת כל הזמן על ההתפתחות האישית והמקצועית שלי. ובעיקר מחכה כבר להיות סבתא לכמה שיותר נכדים."
רונה רמון
"להעז, ליזום, לעודד, לפרוץ דרך, להגשים חלומות" – אלה הם מקצת הציטוטים המופעים באתר 'קרן רמון'. הם משקפים את מורשת משפחת רמון, והם אבני היסוד בפועלה של מייסדת הקרן, רונה רמון, אישה המעוררת השראה בכולנו. בכל יום היא מוכיחה שצמיחה אפשרית גם לאחר האובדן הנורא מכול. רונה אוהבת את החיים, את הטבע, אוהבת לטייל בארץ ובעולם, אוהבת לאכול, לרקוד ולאהוב: "יש לי שאיפות ויש לי חלומות כמו לכל אדם," היא אומרת.
רונה רמון מסרבת לראות בעצמה סמל ואינה נותנת לטרגדיות שעברה לנצח. ההפך בדיוק. היא נחושה להסתכל לחיים בעיניים ולחיות אותם באופן המיטבי והמשמעותי ביותר שאפשר. העוגן המרכזי עבורה הוא קודם כול שלושת ילדיה: טל, יפתח ונועה, "לפני הכול אני אימא," היא אומרת, ולצדם היא שואבת משמעות מפרויקט החיים שלה: 'קרן רמון'.
הקרן נועדה להנציח את שלושת הערכים המרכזיים שאילן ואסף רמון ז"ל ייצגו יותר מכול: מצוינות אקדמית, מנהיגות חברתית ותעוזה פורצת דרך. הערכים הללו מונחלים בקרב בני נוער באמצעות תכניות חברתיות שונות שהקרן מפעילה. רונה מאמינה שבאמצעות פעילותה ההולכת ומתרחבת של הקרן היא מובילה אג'נדה המטביעה את מורשתם של אילן ואסף ומחוללת שינוי: "אני אמנם מכהנת כנשיאת הקרן, אבל אני גם מעורבת מאוד בכל הפעילויות, משקיעה הרבה בפיתוחה ובטיפוחה, ואת עיקר הכוח וסיפוק אני שואבת מהשינוי שאנו מצליחים לעשות בשטח".
תני לי דוגמה.
"במסגרת קרן רמון יש לנו את תכנית: 'אות רמון', שהיא תכנית המנהיגות המובילה בישראל לתלמידי כיתות י״ב ונעשית בשיתוף משרד החינוך ומשרד המדע. בכל שנה אנו בוחרים בין שנים־עשר לחמישה־עשר מסיימי כיתות י״ב, מתוך שלוש מאות מועמדים, כאלה שהצטיינו בלימודיהם, הוכיחו יכולת מנהיגותית ותרמו תרומה יוצאת דופן לחברה ולקהילה. תלמידים אלה משתתפים בתכנית מנהיגות שנתית, מעשירה ומעצימה, המטפחת בהם כישורי מנהיגות ומציידת אותם בארגז כלים ניהוליים המסייעים בידם להוביל בעתיד את החברה הישראלית. לצדה פועלת תכנית נוספת הנקראת: 'מועדון הטייסת'. גם היא תכנית מנהיגות חברתית־ערכית הפועלת בכעשרים ושבע מסגרות חינוכיות ברחבי הארץ, רובן בפריפריה חברתית וגאוגרפית ומטרתה: פיתוח וטיפוח מנהיגות חברתית־ערכית בקרב צעירי ישראל, מתוך שאיפה ליצור בסיס לאזרחות אחראית, שהיא עמוד התווך לקיומה ארוך הטווח של מדינה דמוקרטית. תכנית העצמה זו מיועדת לתלמידי כיתות ה'–ח' והיא מופעלת בבית התלמיד עם הוריו, ובבתי הספר באמצעות עבודה אישית וקבוצתית, ומלווים אותה מדריכים מוסמכים. אלה הן רק חלק מהפעילויות שלנו."
ויש את 'שבוע החלל הישראלי', מיזם שגם תופס את מקומו כפותח אופקים ומחולל שינוי.
"שבוע החלל הישראלי, המתקיים מדי שנה בשנה בתחילת פברואר, סמוך ליום השנה של אילן, הוא הפנינג אחד גדול הכולל פעילויות לכל המשפחה, כנסים מקצועיים המלווים באנשי מקצוע מכל העולם, ופעילות בבתי הספר. אני גאה לראות שבכל שנה הולך וגדל העניין סביבו."
נוסף על מעורבותה הרבה בקרן, מרבה רונה להופיע ולהרצות ברחבי הארץ ובעולם. סדרת ההרצאות שלה, רובה ככולה, עוסקת בתהליכי צמיחה ושינוי לאחר אירועי שכול ואובדן, ומבוססות על סיפורה האישי לצד מחקר ייחודי שעשתה במסגרת לימודי תואר שני בתחום הבריאות הוליסטית, הבודק את תרומתה של הגישה ההוליסטית לצמיחה מתוך משבר.
את אוהבת לעמוד מול קהל?
"אני אוהבת את המפגש עם האנשים. אני אוהבת את התחושה שתרמתי להם. שהעשרתי אותם. שיש בי את היכולת לשנות לאנשים עמדות או תפישות מקבעות. אני שמחה כשאני גורמת לאנשים לחזור הביתה ולהתבונן אחרת במה שיש להם ולא לקחת אותו כמובן מאליו. והיופי הוא שזה עושה את אותה עבודה בכל מקום בעולם. לשכול, לאובדן, למשבר אין שפה, דת או לאום. במובן זה ההרצאות שלי חוצות גבולות, ימים ועמים. זה מעניק משמעות לעשייה שלי."
מה עושה לך טוב? איפה את הכי מאושרת?
"בטבע. הטבע הוא תרפיה עבורי לגוף ולנפש. בטבע אני מרגישה חופשייה ומשוחררת. לכן, אני מקדישה חלק ניכר מזמני הפנוי לצעידה בשבילי ישראל. גם חופשות בחו"ל מאפשרות לי פסק זמן חשוב לחידוש אנרגיות. חזרתי לאחרונה מטיול נפלא באיסלנד. גם שם אני מחפשת בעיקר את הטבע. אני לא טיפוס אורבני."
מה עוד את אוהבת לעשות בזמנך הפנוי?
"לצייר. אני מציירת ציור אינטואיטיבי. זורמת עם מה שיוצא. היופי בזה הוא שאין כללים ואין חוקים. אפשר בידיים, במכחול, על דף או על קנבס. הכול מותר, אפשרי, מקובל. אין בקרות, אין 'בסדר' או 'לא בסדר', וזה מוציא דברים אחרים מעמקי הנשמה."
מתי התחלת לצייר?
"נחשפתי לציור דרך לימודי התואר השני והתאהבתי בזה. לאחר תקופה שלא ציירתי חזרתי לאחרונה לאהבה הזאת והתחושה טובה."
מה המוטו שלך בחיים?
"להיות אדם טוב. למצות וליהנות מהדרך. עשייה והשפעה. אלה בהחלט עקרונות שעל פיהם אני משתדלת לחיות."
האם את מרגישה שהפקיעו ממך את השכול הפרטי לטובת שכול לאומי? שאילן ואסף הם של כולם?
"אני ממש לא רואה זאת כך. יש אצלי הפרדה ברורה בין מה ששייך רק לנו – למשפחה ובין החלק שהציבור יכול להיות שותף בו. אני בהחלט מודה לאהדה הציבורית על החיבוק הגדול, על התמיכה שאני מקבלת, ומנסה גם לעשות עם זה עבודה, להשפיע ולשנות. להשתמש באהבת הציבור ובהזדהות שלו גם כמקפצה לעשייה ערכית ברמה הלאומית. חוץ מזה, את הכאב האישי והמשפחתי אף אחד לא חולק ולא יכול לחלוק אִתנו."
אומרים שבכל רע יש טוב. שכל משבר הוא גם הזדמנות. את מאמינה במשפט הזה?
"בערבון מוגבל. אני חושבת שהוא אולי נכון למצבים רבים בחיים, אבל הוא לא רלוונטי כשמדברים על אובדן. עם זאת, אני מאמינה מאוד בצמיחה מתוך משבר. אני מאמינה ביכולת של אנשים להתרומם מעל לכאב ולכאוס אל תוך משהוא חיובי."
את יודעת לבקש עזרה?
"אני לא רק יודעת, אני מעודדת אנשים לקבל עזרה. זה משחרר מחוסר האונים ומקל מאוד את ההתמודדות בימים הקשים."
את חיה בשלום עם העובדה שהפכת לסמל?
"אני לא רואה עצמי ככזאת ולא מרגישה כך. אבל זה לא תלוי בי. זה בעיני המתבונן. אם זה עוזר למישהו לראות בי סמל, אז אני מוכנה להיות סמל."
איך הרגשת כשנבחרת להדליק משואה ביום העצמאות האחרון?
"קודם כול הופתעתי מאוד מהבחירה בי. זה כבוד עצום להיות במעמד המרגש הזה. הבחירה בי להיות אחת ממדליקי המשואה, הייתה מבחינתי תעודת הכרה במורשת רמון ותמריץ רציני להמשיך בעשייה ולהעביר הלאה את ההשראה של אילן ואסף. הבמה הזאת נתנה לי גם באופן אישי חיבוק גדול ונעים מעם ישראל."
יש עוד חלומות אישיים?
"יש עוד הרבה יעדים שלא כבשנו. אני רוצה להפיץ את פעילות קרן רמון גם בקרב בני נוער ברחבי העולם. אני מקבלת השראה מפרויקט הצ'לנג'ר סנטר שפותח יפה ברמה הבין־לאומית. אני מקווה שאוכל להגיע למקומות שונים, לפתח וליישם תכניות. אני עובדת כל הזמן על ההתפתחות האישית והמקצועית שלי. ובעיקר מחכה כבר להיות סבתא לכמה שיותר נכדים."
