סיפורה של שרה ליטמן הוא סיפורה של המדינה
הוריה של שרה עלו לארץ מעיראק בתחילת המאה שעברה. היא גדלה בשכונת נחלאות שבירושלים כבת למשפחה גדולה עם שבעה אחים ואחיות. במלחמת העצמאות ניצלה מפגז ירדני שנפל בסמוך אליה, וכשבגרה הוסמכה כאחות והצילה ילדים רבים ממחלת השחפת. היא התחתנה והקימה משפחה, אך לא ויתרה על דרכה המקצועית כמאמנת כושר לגיל השלישי. אף שהיא משתתפת במגוון החוגים שבבית, היא אינה מוותרת על ההתנדבות כאחות בקופת חולים, התנדבות שמעניקה משמעות לחייה. קבלו את דיירת עד 120 הוד השרון, שרה ליטמן.
הוריה של שרה עלו לארץ מעיראק בתחילת המאה שעברה. היא גדלה בשכונת נחלאות שבירושלים כבת למשפחה גדולה עם שבעה אחים ואחיות. במלחמת העצמאות ניצלה מפגז ירדני שנפל בסמוך אליה, וכשבגרה הוסמכה כאחות והצילה ילדים רבים ממחלת השחפת. היא התחתנה והקימה משפחה, אך לא ויתרה על דרכה המקצועית כמאמנת כושר לגיל השלישי. אף שהיא משתתפת במגוון החוגים שבבית, היא אינה מוותרת על ההתנדבות כאחות בקופת חולים, התנדבות שמעניקה משמעות לחייה. קבלו את דיירת עד 120 הוד השרון, שרה ליטמן.
היכן נולדת?
"נולדתי בירושלים למשפחה יוצאת עיראק. הוריי עלו ארצה על גבי חמורים ב-1930. בהתחלה הם גרו במזרח ירושלים, בסמוך לכותל המערבי, ולאחר מכן בנו בניין של שלוש קומות בשכונת נחלאות. בדירת שני חדרים הם גידלו אותי ואת שבעת אחיי, את שאר הדירות הם השכירו כדי לסייע לכלכלת המשפחה."
ספרי על הבית שבו גדלת
"הוריי עבדו קשה מאוד כדי לפרנס את שמונת ילדיהם. אבי היה חבלן של סולל בונה, תפקיד שביצע עד גיל שמונים וחמש. בבקרים אמי עבדה במשק בית, ובלילות היא לשה בצק במאפיות שבשוק מחנה יהודה. באותה תקופה היה מחסור גדול במזון, בבית היה רק לחם, סילאן, טחינה ותה. מאחר שאמי עבדה שעות רבות ראינו אותה רק בערב. כילדה עזרתי לה להכין אוכל לאחיי. זו הייתה תקופה אחרת, אף אחד לא שאל מה יש לאכול."
מה את זוכרת מהילדות?
"בעיקר ששיחקנו בשכונה במשחקי ילדים, כמו חמש אבנים או קפיצה בחבל. יוסי בנאי ז"ל ויהורם גאון יבל"א היו חברים של אחיי הגדולים. בימים שלפני קום המדינה הילדים הערבים ואנחנו היינו חברים, נהגנו לבקר אותם והם אותנו. בשכונה היה בית ספר קטן שלא הכיל את כל התלמידים, ולכן הלימודים היו במשמרות של ארבע שעות. בימים ההם הוקם בשכונה כוך של נשק שסומן כמקום מפגשם הסודי של אנשי הלח"י. הבריטים נהגו להגיע לביקורי פתע אצלנו, הם היו מעירים אותנו באישון לילה, עורכים סריקות לאיתור הנשק ועוצרים את אחיי הגדולים לחקירות."
האם היו במשפחתך פעילי מחתרות?
"שלושת אחיי הגדולים השתתפו בפעילות של ההגנה, הלח"י והאצ"ל, דבר שעורר לא מעט מחלוקות וויכוחים פוליטיים בבית. הבריטים מעולם לא גילו אותם. בן דודתי היה ממבצעי פיצוץ מלון המלך דוד ב-1946, שבו שהו אנשי מנהל השלטון המנדטורי. כמעט הוציאו אותו להורג, אך בסופו של דבר הוקמה המדינה והוא ניצל."
מה זכור לך מקום המדינה?
"בילדותי לא היה לנו רדיו בבית, אך כששמענו את השכנים צועקים ושמחים שהמדינה קמה, התחלנו לרוץ לכיכר ציון
סיפורה של שרה ליטמן הוא סיפורה של המדינה
הוריה של שרה עלו לארץ מעיראק בתחילת המאה שעברה. היא גדלה בשכונת נחלאות שבירושלים כבת למשפחה גדולה עם שבעה אחים ואחיות. במלחמת העצמאות ניצלה מפגז ירדני שנפל בסמוך אליה, וכשבגרה הוסמכה כאחות והצילה ילדים רבים ממחלת השחפת. היא התחתנה והקימה משפחה, אך לא ויתרה על דרכה המקצועית כמאמנת כושר לגיל השלישי. אף שהיא משתתפת במגוון החוגים שבבית, היא אינה מוותרת על ההתנדבות כאחות בקופת חולים, התנדבות שמעניקה משמעות לחייה. קבלו את דיירת עד 120 הוד השרון, שרה ליטמן.
הוריה של שרה עלו לארץ מעיראק בתחילת המאה שעברה. היא גדלה בשכונת נחלאות שבירושלים כבת למשפחה גדולה עם שבעה אחים ואחיות. במלחמת העצמאות ניצלה מפגז ירדני שנפל בסמוך אליה, וכשבגרה הוסמכה כאחות והצילה ילדים רבים ממחלת השחפת. היא התחתנה והקימה משפחה, אך לא ויתרה על דרכה המקצועית כמאמנת כושר לגיל השלישי. אף שהיא משתתפת במגוון החוגים שבבית, היא אינה מוותרת על ההתנדבות כאחות בקופת חולים, התנדבות שמעניקה משמעות לחייה. קבלו את דיירת עד 120 הוד השרון, שרה ליטמן.
היכן נולדת?
"נולדתי בירושלים למשפחה יוצאת עיראק. הוריי עלו ארצה על גבי חמורים ב-1930. בהתחלה הם גרו במזרח ירושלים, בסמוך לכותל המערבי, ולאחר מכן בנו בניין של שלוש קומות בשכונת נחלאות. בדירת שני חדרים הם גידלו אותי ואת שבעת אחיי, את שאר הדירות הם השכירו כדי לסייע לכלכלת המשפחה."
ספרי על הבית שבו גדלת
"הוריי עבדו קשה מאוד כדי לפרנס את שמונת ילדיהם. אבי היה חבלן של סולל בונה, תפקיד שביצע עד גיל שמונים וחמש. בבקרים אמי עבדה במשק בית, ובלילות היא לשה בצק במאפיות שבשוק מחנה יהודה. באותה תקופה היה מחסור גדול במזון, בבית היה רק לחם, סילאן, טחינה ותה. מאחר שאמי עבדה שעות רבות ראינו אותה רק בערב. כילדה עזרתי לה להכין אוכל לאחיי. זו הייתה תקופה אחרת, אף אחד לא שאל מה יש לאכול."
מה את זוכרת מהילדות?
"בעיקר ששיחקנו בשכונה במשחקי ילדים, כמו חמש אבנים או קפיצה בחבל. יוסי בנאי ז"ל ויהורם גאון יבל"א היו חברים של אחיי הגדולים. בימים שלפני קום המדינה הילדים הערבים ואנחנו היינו חברים, נהגנו לבקר אותם והם אותנו. בשכונה היה בית ספר קטן שלא הכיל את כל התלמידים, ולכן הלימודים היו במשמרות של ארבע שעות. בימים ההם הוקם בשכונה כוך של נשק שסומן כמקום מפגשם הסודי של אנשי הלח"י. הבריטים נהגו להגיע לביקורי פתע אצלנו, הם היו מעירים אותנו באישון לילה, עורכים סריקות לאיתור הנשק ועוצרים את אחיי הגדולים לחקירות."
האם היו במשפחתך פעילי מחתרות?
"שלושת אחיי הגדולים השתתפו בפעילות של ההגנה, הלח"י והאצ"ל, דבר שעורר לא מעט מחלוקות וויכוחים פוליטיים בבית. הבריטים מעולם לא גילו אותם. בן דודתי היה ממבצעי פיצוץ מלון המלך דוד ב-1946, שבו שהו אנשי מנהל השלטון המנדטורי. כמעט הוציאו אותו להורג, אך בסופו של דבר הוקמה המדינה והוא ניצל."
מה זכור לך מקום המדינה?
"בילדותי לא היה לנו רדיו בבית, אך כששמענו את השכנים צועקים ושמחים שהמדינה קמה, התחלנו לרוץ לכיכר ציון
