סורגות מהלב

לא בכדי הסריגה חזרה לאופנה. מתברר שלסריגה יש יכולות תרפויטיות בלתי רגילות, היא מסדירה את לחץ הדם, מאיטה תהליכים של אובדן זיכרון ואפילו יכולה להוציא אדם מדיכאון קליני, שלא לדבר על החברה הטובה והכיף שבסריגה המשותפת.

אחד החוגים הפופולריים והמבוקשים ביותר ברשת עד 120 הוא החוג לסריגה של חיה זומר. חיה, גמלאית של משרד החינוך, הבינה אחרי שלושים שנות הוראה, שאם יש משהו שמספק אותה כמו חינוך, זה לימוד סריגה באווירה אחרת עם בני, או אולי יותר נכון, בנות הגיל השלישי. באומנות הסריגה אפשר לבטא יכולות מדהימות, ובקבוצת הסריגה שהתגבשה לה יש אווירה מיוחדת מאוד, שגורמת לכל חברת קבוצה להתמיד ולא להפסיד שום מפגש. "כי אם כבר לסרוג," אומרת חיה, "אז לסרוג ביחד."

"הכול התחיל כשהתחלנו לסרוג כובעי צמר כתרומה ובמטרה לשמח ילדים עם צרכים מיוחדים. גייסתי חברה שתעזור לי, ובהדרכתי סרגנו כובעים עליזים וצבעוניים," חיה מספרת. "אז חשבתי, למה שלא נרחיב את מעגל היוצרות? הרי ידוע שלנשים שיוצאות לגמלאות יש זמן, סבלנות ורצון ללמוד וליצור דברים חדשים. כך, מפה לאוזן, התחילו להתגבש אצלי בבית קבוצות קטנות של נשים שנהנות לסרוג יחד. הסריגה היא גם החברותא שבה. בשל גילן יש להן מן הסתם שפה משותפת, רצון וצורך לספר ולשמוע על דברים ובעיות שמטרידות את כולן. זה מפגש חברתי, עם קפה ועוגה, שכל אחד היה רוצה שיהיה לו כזה בחיים על בסיס קבוע ובכל גיל.

הרומן שלי עם רשת עד 120 התחיל כשאחת התלמידות שלי עברה להתגורר בבית שבראשון לציון ולא רצתה לוותר על המפגשים. יש נשים שלפעמים אינן סורגות, אך הן אינן מוותרות על המפגש שנהפך לצורך חברתי של ממש. אותה תלמידה המליצה עליי למיה, מנהלת התרבות, וכך נוצרה קבוצה חדשה ומיוחדת. המפגש מתקיים פעמיים בחודש למשך שעה וחצי, מפגש שאותו הן לא מפספסות אפילו פעם אחת."

"אני כבר כאן שמונה שנים, שמונה שנים," מדגישה חווה'לה כשהיא סורגת את מה שעתיד להיות כלבלב קטן לנכדתה. "אני חושבת שזה היה מעשה נבון מאוד, במובן הזה שיש לנו כאן חברות טובות, וחוץ מזה, תראי איזה חוג נהדר לסריגת בובות נפתח במיוחד בעבורנו."

"את יודעת, אני בחיים לא חשבתי שאלך לחוג כזה," מוסיפה שרה, "לא ידעתי מה זה חוג לבובות, באתי עם המון סימני שאלה. חשבתי שאין לי סבלנות לדברים כאלה, כי אני טיפוס שאוהב לעשות הכול צ'יק צ'ק. באתי כי פסיה אמרה לי לבוא, ופתאום אני רואה שזה נחמד. אנחנו מכירות כך יותר טוב זו את זו."

אנשים חושבים שסריגה שייכת לנחלת העבר, לנשים מבוגרות שיושבות על כיסא נדנדה, זו טעות לחשוב כך. סריגה היא טרנד עולמי שאינו חולף מהעולם. להפך – היא חזרה ובגדול. הסריגה נוגעת היום בצעירים רבים, באושיות אופנה ובאומנות פלסטית. רבים גם אינם יודעים שלסריגה סגולות רבות בתחום הבריאות הפיזית והנפשית ששווה להכיר.

שמונה עובדות שלא ידעתם על סריגה:

1) לסריגה יש איכויות תרפויטיות. על פי סקר שנעשה באוניברסיטת Cardiff בשיתוף עם Stitchlinks (ארגון לקידום רווחה ובריאות נפשית באמצעות סריגה), נמצא ש-81% מהסורגות שהשתתפו בסקר העידו שהן חשות שמחות יותר בזמן הסריגה, ו-54% מהסורגות שהיו בדיכאון קליני העידו שהסריגה שיפרה את מצבן הנפשי.

2) סריגה יכולה להאט תהליכים של אובדן זיכרון, להקל על תחושות הבדידות ואפילו על כאב כרוני, כך נמצא במחקר שנעשה במרכז הרפואי Mayo Clinic. סריגה

סורגות מהלב

לא בכדי הסריגה חזרה לאופנה. מתברר שלסריגה יש יכולות תרפויטיות בלתי רגילות, היא מסדירה את לחץ הדם, מאיטה תהליכים של אובדן זיכרון ואפילו יכולה להוציא אדם מדיכאון קליני, שלא לדבר על החברה הטובה והכיף שבסריגה המשותפת.

אחד החוגים הפופולריים והמבוקשים ביותר ברשת עד 120 הוא החוג לסריגה של חיה זומר. חיה, גמלאית של משרד החינוך, הבינה אחרי שלושים שנות הוראה, שאם יש משהו שמספק אותה כמו חינוך, זה לימוד סריגה באווירה אחרת עם בני, או אולי יותר נכון, בנות הגיל השלישי. באומנות הסריגה אפשר לבטא יכולות מדהימות, ובקבוצת הסריגה שהתגבשה לה יש אווירה מיוחדת מאוד, שגורמת לכל חברת קבוצה להתמיד ולא להפסיד שום מפגש. "כי אם כבר לסרוג," אומרת חיה, "אז לסרוג ביחד."

"הכול התחיל כשהתחלנו לסרוג כובעי צמר כתרומה ובמטרה לשמח ילדים עם צרכים מיוחדים. גייסתי חברה שתעזור לי, ובהדרכתי סרגנו כובעים עליזים וצבעוניים," חיה מספרת. "אז חשבתי, למה שלא נרחיב את מעגל היוצרות? הרי ידוע שלנשים שיוצאות לגמלאות יש זמן, סבלנות ורצון ללמוד וליצור דברים חדשים. כך, מפה לאוזן, התחילו להתגבש אצלי בבית קבוצות קטנות של נשים שנהנות לסרוג יחד. הסריגה היא גם החברותא שבה. בשל גילן יש להן מן הסתם שפה משותפת, רצון וצורך לספר ולשמוע על דברים ובעיות שמטרידות את כולן. זה מפגש חברתי, עם קפה ועוגה, שכל אחד היה רוצה שיהיה לו כזה בחיים על בסיס קבוע ובכל גיל.

הרומן שלי עם רשת עד 120 התחיל כשאחת התלמידות שלי עברה להתגורר בבית שבראשון לציון ולא רצתה לוותר על המפגשים. יש נשים שלפעמים אינן סורגות, אך הן אינן מוותרות על המפגש שנהפך לצורך חברתי של ממש. אותה תלמידה המליצה עליי למיה, מנהלת התרבות, וכך נוצרה קבוצה חדשה ומיוחדת. המפגש מתקיים פעמיים בחודש למשך שעה וחצי, מפגש שאותו הן לא מפספסות אפילו פעם אחת."

"אני כבר כאן שמונה שנים, שמונה שנים," מדגישה חווה'לה כשהיא סורגת את מה שעתיד להיות כלבלב קטן לנכדתה. "אני חושבת שזה היה מעשה נבון מאוד, במובן הזה שיש לנו כאן חברות טובות, וחוץ מזה, תראי איזה חוג נהדר לסריגת בובות נפתח במיוחד בעבורנו."

"את יודעת, אני בחיים לא חשבתי שאלך לחוג כזה," מוסיפה שרה, "לא ידעתי מה זה חוג לבובות, באתי עם המון סימני שאלה. חשבתי שאין לי סבלנות לדברים כאלה, כי אני טיפוס שאוהב לעשות הכול צ'יק צ'ק. באתי כי פסיה אמרה לי לבוא, ופתאום אני רואה שזה נחמד. אנחנו מכירות כך יותר טוב זו את זו."

אנשים חושבים שסריגה שייכת לנחלת העבר, לנשים מבוגרות שיושבות על כיסא נדנדה, זו טעות לחשוב כך. סריגה היא טרנד עולמי שאינו חולף מהעולם. להפך – היא חזרה ובגדול. הסריגה נוגעת היום בצעירים רבים, באושיות אופנה ובאומנות פלסטית. רבים גם אינם יודעים שלסריגה סגולות רבות בתחום הבריאות הפיזית והנפשית ששווה להכיר.

שמונה עובדות שלא ידעתם על סריגה:

1) לסריגה יש איכויות תרפויטיות. על פי סקר שנעשה באוניברסיטת Cardiff בשיתוף עם Stitchlinks (ארגון לקידום רווחה ובריאות נפשית באמצעות סריגה), נמצא ש-81% מהסורגות שהשתתפו בסקר העידו שהן חשות שמחות יותר בזמן הסריגה, ו-54% מהסורגות שהיו בדיכאון קליני העידו שהסריגה שיפרה את מצבן הנפשי.

2) סריגה יכולה להאט תהליכים של אובדן זיכרון, להקל על תחושות הבדידות ואפילו על כאב כרוני, כך נמצא במחקר שנעשה במרכז הרפואי Mayo Clinic. סריגה