חייגו: 6120*
ברוכים הבאים לעד 120 - זה הזמן להתעורר בבית מאיר פנים, מלא עניין ותוכן, ליום של עשייה מתוך סקרנות ויצירה, למידה והנאה, עם אנשים כמוך ולחיות את החיים במלואם. אנו מזמינים אותך ליהנות בבית מוגן, חם, מחבק ושוקק בחיי חברה ותרבות עשירים, ומכל מה שהופך את החיים למלאים ולמרגשים יותר

הלוחמת בנגיפים

סיפורה של פנינה משיח

פנינה, דיירת הבית שבהוד השרון, בת השמונים ושש, נולדה בכפר נידח בטרנסילבניה שברומניה למשפחה מסורתית שעסקה בחקלאות. היא אינה זוכרת את האנטישמיות ששררה באירופה באותה תקופה, אלא את הזיכרונות החמים מהשכנים הנוצרים, שדאגו בחגים ובשבתות להבעיר את האש כדי שבני המשפחה יוכלו להתחמם. כשמלאו לה שש גורשה משפחתה שוב ושוב עד שהגיעה לבלאז', שם שהו עד שמלחמת העולם השנייה הסתיימה.

מה זכור לך מאותה תקופה?

"גרנו שש נפשות במרתף, כשכל הרכוש שלנו מסתכם בכמה פריטי לבוש. לפני כניסת השבת מרחנו על רצפת המרתף, שלא היה מרוצף, שכבה של בוץ ועליה פיזרנו חול כדי שתהיה תחושת רעננות לשבת. אימי ילדה תאומים באותו מרתף, אחד התינוקות חלה בדלקת ריאות בשל הטחב והלחות ולא שרד. אבא עבד בעבודת כפייה ובתמורה קיבל שתי מעות ליום וכיכר לחם דחוס שאותו שמרנו לשבת. בשאר הימים אכלנו ממליגה כשהייתה בנמצא. המלחמה הסתיימה, רצינו לחזור לבית שעזבנו, אך הגשר שמוביל לשם הופצץ וכך גם ביתנו, ולכן נאלצנו לגור בעיר. אבי עבד בעבודות מזדמנות וחיינו בדוחק, אני הצטרפתי לבית הספר, אבל סנדוויץ' שישביע את רעבוני בשעות הלימודים מעולם לא קיבלתי."

מתי עליתם לישראל?

"בשנות החמישים עלינו לישראל, היישר לשער העלייה. בהמשך עברנו למעברה שבכפר חסידים. זה היה בזמן הצנע, כך שגם שם היה מחסור, אבל אני לא זוכרת שהתלוננתי."

ספרי על פרק המעבדה שבחייך

"מהמעברה עברתי לעליית הנוער שליד חיפה. במהלך השהות שלי שם התיידדתי עם ארבע בנות, יוצאות רומניה אף הן. מהן שמעתי על בית ספר פרטי ללבורנטים בירושלים, הגעתי אליו כשבכיסי חמש לירות. כדי להתפרנס עבדתי במסעדה, נהניתי מארוחת צוהריים חמה ושילמתי שכר דירה, הייתי מורגלת להסתפק במועט ושמחתי בחלקי."

מתי התחלת לעבוד במקצוע?

"כעבור חצי שנה המורה לבקטריולוגיה, תורת החיידקים, שאל אותי אם אני רוצה לעבוד במעבדה. לא האמנתי למשמע אוזניי, מובן שנעניתי בחיוב. זה היה מצחיק, נערה מרומניה, בלי תעודת בגרות ועם עברית שבורה, עובדת במחלקה שעוסקת בנגיפים, במעבדה של בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים. במקביל השלמתי את הבגרויות כי רציתי ללמוד באוניברסיטה. בסיום הלימודים בבית ספר ללבורנטים הבנתי שהם אינם מוכרים על ידי משרד הבריאות ושלא אוכל להתפתח בתחום, ולכן בחרתי להצטרף להשתלמות ללבורנטים בבית הספר לרפואה. באותה תקופה נפתחה האוניברסיטה הפתוחה. בשבילי זו הייתה הצלה, כי כך יכולתי להמשיך לעבוד וגם ללמוד. השלמתי תואר ראשון בביולוגיה, ובהמשך עשיתי תואר שני באוניברסיטת תל אביב, במיקרוביולוגיה."

ספרי על המעבדה שעבדת בה

"בשנות החמישים זו הייתה המעבדה היחידה בארץ לתחום הנגיפים והממונה מטעם ארגון הבריאות העולמי על בידוד נגיף השפעת במקרה של התפרצות מגפה."

פעם אחת ולתמיד, מה ההבדל בין נגיף לחיידק?

"נגיף גדל רק ברקמה חיה של בעל חיים וחיידק אפשר לגדל במצע מלאכותי המכיל מלחים וחלבונים. חיידק רגיש לאנטיביוטיקה ונגיף לא, ועם זאת אין זה אומר שהאחד מסוכן מהשני, זה תלוי בסוג הנגיף ובסוג החיידק. אגב, ישנם חיידקים שאינם מזיקים, כמו מזון שנרקב. לעיתים יש חיידקים שמועילים."

 מה זה אומר?

"כשפרצה מגפת השפעת בארץ התפקיד שלנו היה לבודד את הנגיף שגרם למגפה, לזהות אותו מבחינה סרולוגית, לאבחן לאיזה זן הוא שייך ולשלוח את הנגיף המבודד לארגון הבריאות העולמי שבז'נבה, לשם הגיעו הנגיפים שבודדו מכל העולם. המטרה הייתה להכין חיסון נגד זן השפעת שזוהה באותה מגפה. נגיף שרווח בשנות החמישים היה של השפעת האסיאתית, היה לי הכבוד, בעקיפין, לסייע במיגור המגפה."

מה אהבת בתחום הזה?

"אהבתי את הדיוק וההקפדה, ונהנתי לעבוד עם מבחנות ועם פיפטות. התחום הזה פשוט משך אותי, ומובן שהייתה גם תחושה של שליחות. אני לא איינשטיין, אבל באמצעות עבודתי, לצד עבודתם של לבורנטים נוספים מכל העולם, הוכנו בהמשך החיסונים למגפה, ולזה התווספה גם תרומתם של המורים והמנהלים. היו לי מורים טובים שגירו את הסקרנות, הגדול מכולם היה הבוס שלי, פרופ' הנס ברנקופף."

השתתפת גם בחקר נגיף הפוליו

"גם את נגיף הפוליו זכיתי לבודד. עבדנו על נגיף הפוליו אצל ילדים משותקים, שאבנו את הנוזלים דרך הפה באמצעות פיפיטות, יכולנו כך לשאוף ולבלוע את הנוזל ולהידבק. היה לנו מזל, לי ולקולגות שלי במעבדה, שלא נדבקנו. לא ידענו אם יש לנו נוגדנים לנגיף הפוליו ובקלות יכולנו להידבק. לשמחתי לא הייתי מודעת לסכנות, עשינו עבודת קודש. מישהו כנראה שמר עלינו מלמעלה. רק אחרי שקיבלנו את שלושת הגזעים של הנגיף יכולנו לבדוק אם לעובדים יש נוגדנים בדם. אני יכולה להגיד בפה מלא שהיה לנו יותר מזל משכל, לכולנו היו נוגדנים."

איך הכרת את משה בעלך?

"כשלמדתי לבגרות לא היו לי האמצעים לרכוש ספרים. הייתי מגיעה לספרייה שבטרה סנטה, יושבת שם במשך שעות ולומדת. יום אחד, כשחזרתי הביתה, נפגשנו בתחנת האוטובוס ומשם המשיך הסיפור. לבעלי, שעלה מבולגריה, היה בוגר תואר שני במתמטיקה, פיזיקה וסטטיסטיקה. הוא הגיע ממשפחה חילונית, ולכן ההתחלה לא הייתה פשוטה להוריי. במחיצתו למדתי שאפשר לחיות ביחד, גם כשהאחד מסורתי והשני לא, הכול עניין של כבוד הדדי. בתחילת דרכנו גרנו בקריית יובל, שם נולדו בנותינו. בהמשך, כשעברנו לתל אביב, הצטרפתי למעבדת מיקרוביולוגיה של האוניברסיטה. לצערי, בעלי לא איתנו כבר הרבה שנים."

ספרי על בנותייך

"הבת הגדולה, שלומית, רופאה גינקולוגית, ובעלה רופא ילדים. כשבתם הבכורה נשאלה בגן מה הוריה עושים, היא אמרה שאימא מביאה תינוקות ואבא מטפל בהם. עכשיו היא, הנכדה, סיימה את לימודי הרפואה ועושה סטאז'. בתי הצעירה, דפנה, סיימה תואר שני במתמטיקה ומחשבים ועובדת בהייטק. אני גאה בהישגים שלהן, והן מסיבות לי אושר גדול בדאגה, בנאמנות, בערכים ובאופיין הטוב. בורכתי."

עכשיו, עם הקורונה, לא מדגדג לך קצת באצבעות לחקור את זה?

"כן, כשראיתי בטלוויזיה איך עובדים במכון הביולוגי שבנס ציונה על הכנת החיסון הישראלי ממש רציתי לחזור למעבדה."

מה דעתך על מה שקורה עם נגיף הקורונה?

"כמי שעסקה שנים בחקר נגיפים, אני יודעת שתהליכים לוקחים זמן, בעיקר כשנוספו גם המוטציות והשינויים, זה מאוד מורכב, אבל העובדה שכבר פיתחו חיסונים אומרת שהגענו לשלב הפתרונות. דבר אחד אני לא מצליחה להבין, את כל אלה שהם נגד החיסונים. אם הם היו יודעים כמה מחלות קשות מוגרו באמצעות החיסונים, הם לא היו חושבים פעמיים."

מתי ולמה הצטרפת לבית עד 021?

"בנותיי רצו שאכנס לדיור מוגן ולא אמשיך להתגורר בגפי. הצטרפתי לעד 120 הוד השרון במרץ 2018. מה שהשפיע מאוד על החלטתי זה קרבת הבית למקום מגוריה של בתי, דפנה. אני שמחה על החלטתי זו, נהנית ממגוון הפעילויות ומשתתפת בחוגים רבים."

 מה את מאחלת לעצמך לתקופה הקרובה?

"קודם כל שנגמור עם הקורונה, מהר ככל האפשר, ושהחיים יחזרו למה שהיו. לראות את האהובים, הילדים והנכדים ומעל הכול, הרבה בריאות."

צור קשר
קישור נפתח בחלון חדש https://matter.co.il/model/VMgdwZvXUnL/?type=vr סיור וירטואלי בבתים