חייגו: 6120*
ברוכים הבאים לעד 120 - זה הזמן להתעורר בבית מאיר פנים, מלא עניין ותוכן, ליום של עשייה מתוך סקרנות ויצירה, למידה והנאה, עם אנשים כמוך ולחיות את החיים במלואם. אנו מזמינים אותך ליהנות בבית מוגן, חם, מחבק ושוקק בחיי חברה ותרבות עשירים, ומכל מה שהופך את החיים למלאים ולמרגשים יותר

המסע לדת ובחזרה סיפורו של יוסי נגר

יוסי, יליד 1969, גדל והתחנך במושב ינוב שבשרון. החיים לא האירו לו פנים, וחייו היו רצופים בקשיים ובסבל. הגמגום הקשה שממנו סבל גרם לו לחוש דחוי ולחוסר ביטחון ואף לחפש משמעות בישיבה. רק לפני כחמש שנים, כשנולדה בתו, הוא התחיל להביט לעתיד בחיוך.

ספר על הבית שבו גדלת

"נולדתי למשפחה חילונית במושב ינוב שבשרון. הוריי

שעלו ארצה מתוניס הכירו והתחתנו כאן. הייתי בן זקונים בין שבעה אחים. היה לנו משק חקלאי שבו גידלנו פרחים, תותים וירקות."

נשמע שהיו לך חיים פסטורליים בחיק הטבע

"זה היה כך רק לכאורה. אבי היה אלכוהוליסט, ולכן אחי היה זה שניהל את המשק. אבי עבד במשק, אבל בכל יום בשלוש אחר הצוהריים עזב הכול והתרכז במה שבאמת עניין אותו: סרטי קולנוע ובקבוק קוניאק. אני זוכר את הכמות העצומה של בקבוקי הקוניאק שהיו במחסן ואת הריבים והצעקות האינסופיים שהיו סביב הנושא הזה, וגם את מה שלא היה – גילויי רוך או אהבה. אימי, שהייתה גם אבא בשבילי, הייתה הדמות הדומיננטית בחיי."

איך עזרת למשפחתך?

"הצטרפתי לאבי ולשני אחיי, ויחד עבדנו בפרדסים. עוד לפני שהיה לי רישיון נהגתי על טרקטור ועסקתי בתיחוח האדמה."

איך היו חיי החברה במושב?

"מאחר שגמגמתי קשות סבלתי שנים ארוכות מהצקות אינסופיות, מלגלוג ומדחייה. כשהתבקשתי להשיב לשאלה של המורה, התלמידים היו פורצים בצחוק ומחקים אותי. הייתי מבודד חברתית, הגמגום גם הפריע לי בהמשך ליצור קשרים רומנטיים עם נערות ונשים."

האם המצוקה הזו הייתה הסיבה לכך שחזרת בתשובה

ועברת לישיבה?

"זה התחיל בלימודים לקראת בר המצווה שלי. הרב שזיהה את המצוקה שלי היה שם, כביכול, למעני. חשבתי שסביבה אחרת תהיה יותר סובלנית אליי. הייתי נחוש מאוד לעבור אף שבני משפחתי ובעיקר אבי התנגדו לכך."

איך היה המעבר מסביבה חילונית לישיבה הקפדנית?

"ההתחלה לא הייתה פשוטה. זה היה עולם שונה מאוד

מהעולם שממנו באתי, אבל הייתי נחוש להשתלב, והשקעתי לילות כימים בלימודי תורה. לאחר כשנה כבר נחשבתי לעילוי בתורה, אבל אז הגיע המשבר הראשון."

מה קרה?

"בשל קריאה מאומצת, לעיתים משעות הבוקר המוקדמות ועד לשעות הקטנות של הלילה, גרמתי נזק חמור לעיניים, ובשל הפגיעה בהם הידרדרתי בלימודים, נוצר חלל שלא ידעתי איך למלאו. החלטתי לחזור לחיי הקודמים כחילוני, אבל עד מהרה הבנתי שהמעבר שעשיתי לחיים דתיים יצרו פער שאי אפשר לגשר עליו, ולכן חזרתי לישיבה."

בעקבות משבר נוסף שחווה עוזב יוסי בשנית את הישיבה, אך הפעם הוא חוזר לישיבה אחרת – לשערי תשובה, כשהוא מקווה ששם הוא ימצא את התשובות.

מתי מסתיים הרומן שלך עם העולם הדתי?

"רק בגיל שלושים הבנתי סופית שהעולם הדתי אינו יכול לספק לי את התשובות והתובנות שחיפשתי. כשיצאתי למסע הזה חשבתי שהאמונה שלי חזקה ומספיקה כדי לאמץ את אורח החיים הדתי, ולכן ניסיתי שוב ושוב. למעשה גיליתי שזו שטיפת מוח.בנוסף, בשנים שבהן הייתי בישיבות נחשפתי לאנשים שהייתי מגדירם אותם כמסוכנים."

איך הייתה החזרה לעולם החילוני?

"הרגשתי כאילו נולדתי מחדש, אבל עדיין הייתי צריך ללמוד כיצד להתנהל בעולם הישן-חדש כי היו לי פערים רבים. כמעט חמש-עשרה שנים חייתי בעולם אחר, סגור, שבהן לא למדתי בבית ספר, לא רכשתי מקצוע, ולצערי גם לא שירתי בצבא. לפני שעזבתי את הישיבה עבדתי כמחסנאי ובהמשך עבדתי גם כמלצר, בסכום שחסכתי רכשתי דירה בנווה שרת. לאט-לאט השלמתי פערים, למדתי כיצד להתנהל ביום-יום, ומאוחר יותר גם למדתי חשמלאות. היום יש לי תעודה של חשמלאי מוסמך."

איך היו הקשרים עם בני המשפחה שלך?

"אף שהם התנגדו למעבר שלי לישיבה היינו בקשר הדוק, כשהשתחררתי מכבלי הדת אחי חזר בתשובה. אבי נפטר כשהייתי בן עשרים, אך מכיוון שהקשר איתו היה רעוע מותו לא השפיע עליי. הייתי קשור מאוד לאימי, ובערוב ימיה סעדתי אותה. גם היום שנים לאחר מותה, היא עדיין איתי, ברוחה."

כיצד התגברת על הגמגום?

"כשהייתי כבן עשרים וארבע טופלתי בתל השומר במחלקה להפרעות בדיבור. בעזרת מורה נפלאה, נחישות ואימון הצלחתי התגבר על הגמגום. הצטערתי שלא עשיתי זאת קודם לכן, ייתכן שלא האמנתי שהגמגום שהגדיר אותי יכול להיעלם, אך אז גם לא חשבו שאפשר למצוא לכך פתרון. במשך שנים לא הצלחתי ליצור קשרים עם נשים ולא הייתה לי זוגיות. חוסר ההצלחה התחילה בתקופת ההתבגרות, שבה חשתי דחוי והייתי חסר ביטחון, ונמשכה בישיבה כשלא הצלחתי למצוא שידוך ראוי עד לבגרותי. לפני כמה שנים ניהלתי מערכת יחסים עם אישה מקסימה, אך מאחר שהייתה גרושה ואימא לשלושה ילדים, אימי הקשתה והקשר לא שרד. לשמחתי, בשנים האחרונות אני בזוגיות טובה, ולפני כחמש וחצי שנים הצטרפה לחיי טליה, בתי, שהיא התיקון לכל הדברים שעברתי בחיי. האהבה והשמחה שהיא הכניסה ומכניסה לחיי עצומים, ואני מרגיש שבזכותה העתיד יכול להיות רק טוב יותר."

מתי הגעת לעד 120?

"לפני ארבע שנים הצטרפתי למחלקת האחזקה כחשמלאי. אני אוהב את הדיירים והעבודה, ומקווה שזה הדדי. כאן אני מרגיש בבית ושמח בחלקי."

 

צור קשר
קישור נפתח בחלון חדש https://matter.co.il/model/VMgdwZvXUnL/?type=vr סיור וירטואלי בבתים