חייגו: 6120*
עד 120 מאחלת לדייריה, בני משפחותיהם ולכל עובדיה שנה טובה ומבורכת. מי ייתן שהשנה החדשה שניצבת בפתח תהיה עשירה ביצירה, מבריאה ומרגשת ברוכים הבאים לעד 120 - זה הזמן להתעורר בבית מאיר פנים, מלא עניין ותוכן, ליום של עשייה מתוך סקרנות ויצירה, למידה והנאה, עם אנשים כמוך ולחיות את החיים במלואם עד 120 מזמינה אותך ליהנות בבית דיור מוגן חם, מחבק ושוקק בחיי חברה ותרבות עשירים, ומכל מה שעושה את החיים למלאים ולמרגשים יותר

תתעוררו. הכתובת על הקיר!

הריאיון עם אורנה לשם, מנכ"לית עמותת אל סם בשנים האחרונות, מתקיים בצל הסכנה לסגור את מרכזי אל סם ולאחר שהרשות למלחמה בסמים נסגרה. "זה יהיה אסון," היא אומרת בדאגה ובחרדה אמתית. אורנה שרואה בעבודתה שליחות הגיעה לעמותת אל סם לפני שש שנים. בעבר היא ניהלה את אגודת החירשים (אח"א) ואת אגף הרווחה שבעיריית רעננה. יש לה תואר ראשון בעבודה סוציאלית ותואר שני בעבודה סוציאלית ובמנהל עסקים. היא שמחה שבתפקידה הנוכחי היא יכולה לשלב בין ניהול לטיפול.

כיצד נולדה העמותה?
"עמותת אל-סם נוסדה בשנת 1974 כעמותה ציבורית. את העמותה הקימו הגב' עדה מכנס ז"ל וקבוצה של אנשי ציבור, מתנדבים, בעלי מודעות חברתית שרצו לפעול כדי למנוע את השימוש בסמים בקרב בני הנוער. עם השנים הורחבו השירותים גם לטיפול בהתמכרות באלכוהול ובהימורים. עד היום המימון לפעילות העמותה, המבוסס על תעריף קבוע לכל נער מטופל, הגיע ממשרד הרווחה דרך הרשות המקומית, אך מתחילת יולי 2019 יעביר משרד הרווחה את התקציב לרשויות על פי התקנים הנדרשים, והמשמעות היא שאל סם לא תתוקצב, ומאחר שאין מימון היחידה תיסגר. רשויות מעטות, אולי רק המבוססות שביניהן, יצליחו להקים יחידה שתטפל בבני הנוער אבל, כאמור, מדובר במיעוט, והמשמעות הנוראית היא שאותם מכורים ימצאו את עצמם ברחובות.
קל יותר לגמול בני נוער מאנשים מבוגרים שמכורים במשך שנים רבות כי כל מעגלי החיים והתמיכה שלהם נהרסו וכמעט כולם כבר התייאשו מהם, אבל אף אחד לא מתעורר," אומרת אורנה בכאב. "כיום ישנם שמונה-עשרה סניפים הפרוסים ברחבי הארץ. הסניף הדרומי ביותר נמצא בתל-אביב, המקום נראה כמובלעת כפרית בעיר האורבנית. באל סם מופעל קו חם שכל אחד יכול להתקשר אליו. מגיעות אלינו כארבע מאות שיחות בחודש, הורים רבים שחשים במצוקה מאחר שלידיהם משתמשים ומכורים מתקשרים אלינו לקו החם."

מהי ההגדרה להתמכרות?
"ישנם שלושה מאפיינים לאדם שמוגדר כמכור: הראשון הוא המישור הפיזי-גופני המורכב משני גורמים, מתלות המערכת בגורם הממכר ומתסמונת הגמילה, כלומר מכאבים פיזיים שחווה המכור כשלא מסופק לו החומר הממכר. המישור השני נקרא באנגלית Craving, כלומר השתוקקות מתמדת לעסוק בפעילות ממכרת והמישור השלישי הוא ההזנחה של כל פעילות נורמטיבית יומיומית."

האם יש יותר מכורים היום?
"בחיים המודרניים של היום יש הרבה יותר גירויים להתמכרויות, בנוסף הזמינות והנגישות לסם קלה יותר. בעבר כדי לרכוש סמים היית צריך לנסוע ללוד או לרמלה, לאזור מפוקפק. היום לא די בכך שילדים נחשפים לסמים בביתם כשהוריהם מעשנים, לעתים ההורים הם אלה שרוכשים סמים בעבורם. גם ידוענים רבים רואים בעישון כדבר לגיטימי, ולא אחת הם מתפארים ומצהירים שהם משתמשים בסמים, ובנוסף לכל התופעות האלה יש אוכלוסייה לא קטנה שפשוט מגדלת קאנביס בחצר ביתה."

מי מועד לפורענות?
"חשוב להדגיש שהתמכרות קיימת בכל סוגי האוכלוסייה: יהודים, ערבים, אשכנזים, מזרחיים, תושבי הצפון, הדרום או המרכז, בעלי חתך סוציו-אקונומי גבוה או נמוך, עם זאת ישנם דפוסי התנהגות או בעלי אישיות שההתמכרות רווחת בקרבם יותר. לדוגמה, אנשים שלהם הפרעות חמורות של קשב וריכוז, ילדים שהוריהם התגרשו והקן המשפחתי התפרק או לא תפקד, ילדים שלהם הפרעות אישיות וכמובן קורבנות מין שהם, אגב, 11% מקרב המכורים."

מה הן ההתמכרויות הנפוצות היום בישראל?
"התמכרות לסמים, לאלכוהול, להימורים, לפורנו ולקניות."

האם הלגיטימציה של שימוש בסמים לצרכים רפואיים גרמו לעלייה בצריכה?
"בהחלט כן. יש תחושה שאם השימוש בקאנביס טוב לחולים אז הוא פחות מזיק, וזו טעות. סמים במהותם מזיקים במיוחד בקרב ילדים ובני נוער. חשוב להפנים שככל שהשימוש נעשה בגיל צעיר יותר, הנזק למוח גדול יותר. השימוש הקבוע בקאנביס גורם לפגיעה ארוכת טווח ביכולות הקוגנטיביות של הקשב, בפגיעה בזיכרון לטווח קצר, בלמידה ועוד. לרוב השימוש בסמים אינו מסתיים במריחואנה או בקאנביס והמעבר לסמים קשים יותר הוא רק עניין של זמן."

מי מגיע לאל סם?
"ילדים ובני נוער מגיל שתיים-עשרה ועד עשרים וארבע. 41% מופנים על ידי שירות מבחן בעקבות פתיחת תיק במשטרה, משכנעים אותם ללכת לטיפול אצלנו בתמורת לסגירת התיק. 27% מופנים על ידי מסגרות חינוכיות, כמו בתי ספר, אם כי מנהלים רבים מעדיפים להתעלם רק כדי שהמוניטין של בית ספר לא ייפגע. 15% מופנים על ידי ההורים ואחוז מזערי מגיע בפנייה אישית."

יש הבדל מגדרי בכמות המכורים?
"בהחלט. בשנת 2017 80% היו גברים ו-20% נשים. ההבדל המהותי הוא שבנות יודעות להסתיר את ההתמכרות. לעתים הן ממנות את הסם בשימוש בגופן לעומת בנים שנאלצים לבצע פשעים ולעתים רבות נתפסים במהלכם."

מהו משך הטיפול?
"הממוצע הוא תשעה חודשים, אך הטיפול יכול להימשך גם שנתיים ואף שנתיים וחצי, בקרב הבנות הטיפול תמיד יהיה ארוך יותר. המפגשים נעשים אחת לשבוע ובאווירה נינוחה. הם חייבים לבצע בדיקות שתן, יש מפגשים קבוצתיים, שיחות ובעיקר תמיכה נפשית. הנוער שמגיע לכאן הוא יליד הארץ (87%), מעטים הם ילידי חבר העמים (5%), ורק 3% יוצאי אתיופיה."

מהו פרופיל המטפלים בעמותה?
"כל העובדים המטפלים בעמותה הם עובדים סוציאלים, לחלקם תואר שני ולכולם יש ניסיון, אבל היתרון הבולט של אל סם ומטפליה היא שאנחנו מגיעים למכור ולא מצפים שהמכור יגיע אלינו. במדיניות החדשה המכור אמור להגיע למרכז, ודי ברור שילד בן ארבע-עשרה, לדוגמה, שאין לו מוטיבציה לא יטרח להגיע למרכז גמילה."

מה השימוש הכי רווח?
"82% מריחואנה, 13% אלכוהול ו-3% סמי פיצוציות שהם הנוראיים ביותר."

מה הם אחוזי ההצלחה?
"קשה להגדיר. בעבר אחוזי ההצלחה היו גבוהים. היום מאחר שהשימוש בסמים מקובל יותר ונרחב יותר, קשה יותר להיגמל. גם אם נער או נערה התנקו לחלוטין באל סם, הם עלולים לחזור לחברה שמאפשרת סמים ומשתמשת בהם. לצערי צריכת חומרים ממכרים היא תפקיד מרכזי ומשמעותי בתרבות הפנאי של בני הנוער."

מה החזון שלך כמנכ"לית העמותה?
"אם לפני כמה חודשים רציתי שיהיה משרד אחד שיאחד את הטיפול ולא טיפול מבוזר בין המשרדים והרשויות, עכשיו אני זועקת למי שצריך, שיתעורר. הרשות למלחמה בסמים נסגרה, אל סם בסכנת סגירה אמתית והשימוש בקאנביס תופס תאוצה. מהו המסר שאנחנו משדרים לדור הבא? תתעוררו, הכתובת על הקיר."

לייעוץ ראשוני ופרטים