רפואת השינה התקדמה רבות בשנים האחרונות ומחקרים חדשים מגלים כמה תובנות החשובות לכל אדם הסובל מנדודי, מבעיות או מהפרעות שינה. על הדרך מתנפצים כמה מיתוסים. אם חשבתם, למשל, שכדורי שינה הם האויב הגדול שלכם, כדאי שתדעו – עדיף להירדם בעזרת כדור שינה מאשר לא להירדם כלל. שיחה עם ד"ר ריבי טאומן על בריאות, על שינה, ועל מה שביניהן.
סובלים מבעיות שינה? אתם לא לבד. כרבע מאוכלוסיית הגיל המבוגר (בני חמישים ומעלה) סובלת מבעיות שינה. לבעיית השינה ולחומרתה יש הגדרות שונות, אך בדרך כלל נכלל בהן לפחות אחד מהמצבים הבאים: קושי בהירדמות, התעוררות במהלך הלילה וקושי בחזרה לשינה, שינה לא עמוקה, ותחושה של חוסר מנוחה או התעוררות מוקדמת.
“כשליש מחיינו אנו ישנים או אמורים לישון,” אומרת ד“ר ריבי טאומן מהמרכז לרפואת שינה באיכילוב, מנהלת רפואית של רשת מרפאות השינה במכון מור ויו“ר החברה הישראלית לחקר השינה. “הפרעות שינה הן מקור לתופעות רבות המשפיעות על בריאותנו הפיזית והנפשית ועל איכות חיינו. כיום ברור יותר מתמיד שלהפרעת שינה יש השפעה מזיקה בטווח הקצר על יכולת התפקוד של הגוף, וחמור לא פחות – השפעה מזיקה בטווח הארוך הקשורה למחלות שבהן מעורבות מערכות גוף נוספות. רשימת הנזקים קצרי וארוכי הטווח של הפרעות שינה ארוכה ומאיימת ולא מומלץ להתעלם ממנה.”

ובאילו נזקים מדובר?

משך שינה קצר גורם לעייפות, לישנוניות, לקשיי קשב וריכוז, לעצבנות, לירידה בחדות המחשבה ולאיחור בתגובה – וכל אלה מעלים את הסיכון לטעויות ולתאונות. עוד הוכח שמשך שינה קצר לאורך שנים מוביל לעלייה בסיכון להשמנה. משך שינה קצר הוא גם גורם סיכון להתפתחות יתר לחץ דם, הפרעות קצב, התקפי לב, אירועים מוחיים, סוכרת, מחלות מטבוליות, דיכאון וחרדה.

אז מה עושים?

“רפואת שינה היא אומנם מקצוע צעיר יחסית,” מסבירה ד“ר טאומן, “אך פורה מאוד מבחינה מחקרית. מחקרים מן השנים האחרונות מדגישים את חשיבות השינה. היא אינה אחראית רק לערנות היומית התקינה, אלא מגינה מפני מחלות ומשפרת את תוחלת החיים ואת איכותם, ומכאן ברורה חשיבותם של האבחון והטיפול. הטיפול כיום בבעיות שינה מגוון ומורכב. הוא מותאם באופן אישי לכל מטופל, בהתאם לבעיית השינה שלו ועל סמך שיקולים רבים”.
ולידיעה כללית: משך השינה המומלץ לאדם בוגר הוא בין שבע לשמונה שעות. בגיל מבוגר יש הזקוקים לשש שעות בלבד. אלה לא יידרשו ל‘פיצוי’ של שעות שינה כל כמה ימים או בסופי השבוע. מי שישן פחות משש שעות סובל מ‘חסך שינה’, השכיחה בהפרעות השינה, ומוגדרת על ידי הגורמים המקצועיים גם כ‘מגיפה של העידן המודרני’.

מה זה בדיוק חסך שינה?

“משך השינה של האדם המערבי התקצר בעשורים האחרונים בכמעט שעתיים. הסיבה העיקרית לכך נעוצה באורח החיים המערבי הכולל שעות עבודה מרובות ושימוש רב במסכים ובאמצעים אלקטרוניים. נוסף על כך, עקב עליית המודעות בחשיבות הפעילות גופנית, נוצר קיצור נוסף של משך השינה. הפרעה שכיחה נוספת היא דום נשימה בשינה. הפרעה זו נובעת מחסימה מלאה או חלקית של דרכי האוויר העליונות בזמן השינה ומתבטאת בהפסקות נשימה ובקיטוע של השינה. כתשעה אחוזים מהגברים וכארבעה אחוזים מהנשים סובלים מהפרעה זו.”

כיצד היא באה לידי ביטוי?

“הסימן הקליני העיקרי של דום נשימה בשינה,” מסבירה ד“ר טאומן, הוא נחירות בשינה. דום נשימה בשינה אחראי לסיבוכים רבים ובהם: ישנוניות יומית, דיכאון, מחלות לב, יתר לחץ דם, סוכרת, אירועים מוחיים ועוד. לכן, מבקשת ד“ר טאומן להדגיש, אסור להתעלם מנחירות או לזלזל בהן. וכשעולה חשד לדום נשימה בשינה, חשוב לבצע בדיקת שינה, במעבדת שינה או בבית.

איך יודעים מתי אפשר להיבדק בבית ומתי זקוקים למעבדת שינה?

“כשהשאלה האבחנתית היחידה היא אם יש דום נשימה בשינה או אין, בדיקת השינה הביתית מספיקה ברוב הגדול של המקרים ואין צורך בשינה במעבדת השינה. חשוב לציין שרק רופא שינה יכול להחליט אם אפשר להסתפק בבדיקה ביתית או שיש להפנות את המטופל לבדיקת שינה מלאה במעבדת שינה.”

איך אפשר לטפל בבעיה?

“הטיפול העיקרי בדום נשימה בשינה בדרגה בינונית־קשה הוא מכשיר המספק אוויר בלחץ באמצעות מסיכה המולבשת על האף (CPAP). מדובר בטיפול יעיל מאוד בתיקון הבעיה הנשימתית, בהפסקת הנחירות ובשיפור בעיית הישנוניות במשך היום. הבעיה העיקרית של טיפול זה היא ההיענות הנמוכה בשל חוסר הנוחות הנגרם לאדם הישן עם מסכה על הפנים. הבנת ההשלכות של דום נשימה בשינה והחשיבות שיש לטיפול, משפרת מאוד את ההיענות לטיפול ב-CPAP. קיימות אפשרויות טיפוליות אחרות אך הן יעילות פחות במקרים של דום נשימה בדרגה קשה.”
תופעה נוספת המוכרת לרבים מאיתנו היא אינסומניה, ובעברית – נדודי שינה. שכיחות התופעה עולה עם הגיל ורווחת בעיקר בקרב נשים. אינסומניה יכולה להתבטא בקשיי הירדמות, התעוררויות ליליות מרובות או השכמה מוקדמת, ומביאה לקיצור משך השינה ולמחלות הנלוות לכך. יש קשר דו־כיווני בין אינסומניה ובין דיכאון או חרדה. הטיפול באינסומניה כולל הקניית הרגלי שינה ודפוסי שינה נכונים. טיפול אחר הוא טיפול קוגניטיבי־התנהגותי קצר מועד, ויש גם טיפול תרופתי. וכאן מגיעה שאלת מיליון הדולר – ליטול כדור שינה או לא? את התשובה גילינו כבר בתחילת הכתבה, אך בשל חשיבותה נחזור עליה שנית: עדיף לקחת כדור שינה מאשר לא לקחת ולא להירדם.

מה לגבי החשש מהתמכרות?

 ובכן, כאן מסתבר השתרש מיתוס שיש לעקרו. “הפחד מהתמכרות,” אומרת ד“ר טאומן, “נובע ממאמרים ישנים שאין בהם התייחסות לתרופות הנמצאות כיום בשימוש בטיפול באינסומניה. ברוב המקרים ‘ההתמכרות’ היא חשש של המטופל לא להירדם ללא כדור ולא התמכרות פיזיולוגית”.
אז כדי לישון טוב, הגיע הזמן להתעורר, לאבחן ולטפל.