חייגו: 6120*
ברוכים הבאים לעד 120 - זה הזמן להתעורר בבית מאיר פנים, מלא עניין ותוכן, ליום של עשייה מתוך סקרנות ויצירה, למידה והנאה, עם אנשים כמוך ולחיות את החיים במלואם עד 120 מאחלת לדייריה, בני משפחותיהם ולכל עובדיה שנה טובה ומבורכת. מי ייתן שהשנה החדשה שניצבת בפתח תהיה עשירה ביצירה, מבריאה ומרגשת אנו מזמינים אותך ליהנות בבית דיור מוגן חם, מחבק ושוקק בחיי חברה ותרבות עשירים, ומכל מה שעושה את החיים למלאים ולמרגשים יותר

מארץ גזרה לארץ בחירה  | אפרים גילן, עד 120 הוד השרון, לשעבר ממפקדי ההגנה בקפריסין פרק 2

פרק שני – על מחנות ההסגר של מעפילי קפריסין 1946-1949
שתי האוניות הגדולות ביותר שהגיעו לקפריסין  הן "קיבוץ גלויות" ו"עצמאות". בהמשך להגעתן של אלו, הגיעו עוד מספר אוניות קטנות, עליהן מספר מועט יותר של מעפילים. קבוצות אלו חולקו בין מחנות הקיץ ומחנות החורף, כאשר בהחלטה על החלוקה בין המחנות נלקח בחשבון גם מוצאם האתני.
חיי המחנות אורגנו על ידי הנהלת המזכירות המשותפת, אשר פעלה בתחומים שונים. בכל מחנה היו מספר יחידות, כאשר כל אחת מהן אמונה על תחום ספציפי (חינוך, תרבות, בריאות וכד') ולה נציג במזכירות המחנה, ולכל מחנה היה נציג בהנהלת המזכירות המשותפת. הבעיות המרכזיות נדונו במזכירות המשותפת באישור נציג "שורות המגינים" ובבית המשפט היו דנים בתיקים שונים, שהמשטרה ו/או הפרקליטות היו מעבירים לדיון. ניתן לומר היום, כי כל ההתנהלות היתה בנויה באופן הדומה בימינו לניהול עירייה.
הנהלת המזכירות המשותפת הפעילה חוגים שונים, בהן מצאו כמעט כולם תעסוקה מבורכת. בנוסף ללימוד השפה העברית, נתנה מזכירות המחנה מענה לנושא החינוך במחנות, לילדים ולמבוגרים בתחומים כמו: תנ"ך, גיאוגרפיה, היסטוריה של ארץ ישראל והרחבת הידע הכללי על המדינות השכנות האיסלאמיות, חינוך גופני וספורט תחרותי ומלאכות שונות. בנוסף, בין שורות המגינים הוקמה תזמורת בה היו שמונה חברים, אשר ניגנו בכלים שונים (אקורדיון, קלרינט, חצוצרה, סקסופון).
הנהלת המזכירות המשותפת דאגה לקבל למחנות ספרים, מחברות וכלי כתיבה, בכדי לאפשר את לימוד השפה העברית הן לצעירים והן למבוגרים. בערב שידרו את החדשות בעברית ואח"כ היו מתנהלים דיונים וויכוחים על הנושאים האקטואליים.
יהודי המחנות הגיעו ממדינות רבות ולכן סוגיית לימוד השפה העברית היוותה גורם בעל ערך רב, אשר רוכז בתכנית הלימודים של סמינר רוטנברג. חשוב לציין כי לימודים אלה היו לעזר רב בתקופת המחנות, שכן הם נתנו מענה תעסוקתי בתחומים מגוונים ובהמשך, בזמן העלייה, גם היוו הקלה גדולה מאוד ומשמעותית בקליטת המעפילים בארץ.
תחום חשוב נוסף, אשר הצריך התייחסות, הוא יחידת הבריאות אשר הפעילה מרפאות בכל המחנות – בהם היו רופאים כלליים ובעלי התמחויות מקצועיות מתחומים שונים. חולים, שמצב בריאותם הוחמר, הועברו אל בית החולים הצבאי באי.
מצבם הבריאותי של תושבי המחנות הושפע לא אחת ממנות המזון הדל, שסיפקה המפקדה הבריטית. על ארגון הג'וינט הטילו משימה מורכבת, לנסות ולהיטיב את איכות וגיוון התזונה וכל זאת מבלי למשוך תשומת לב יתרה מצד המפקדה הבריטית.
פעילות שורות המגינים-"ההגנה" היתה יחידה עצמאית ונפרדת מכל יתר הפעילויות. לשורות המגינים היו שייכים מדריכי הקורסים, יחידת חפירת המנהרות, מדריכים שעברו קורס שלב ב' ובחלקם קורס שלב ג'. לאחר שעברו טקס השבעה, התקבלו להגנה. לשלב ג' עברו רק אלו שהיו מיועדים לקצונה. ההשבעה התנהלה בנוכחות מטה ההגנה, הקצין הממליץ ומפקד הקורס. אלו אשר היו מיועדים לקורס שלב ג' יכלו לצאת לקצונה רק לאחר שנשבעו על התנ"ך והאקדח.
פעילות שורות המגינים התרחשה ברובה בסתר, באוהלים ובמקומות סגורים. דבר זה מנע מאנשי הבולשת האנגלית לצלם את הפעילים. לאחר מאמץ לא קטן הצלחנו לשחרר מספר אוהלים מדייריהם, את הדיירים העברנו לאוהלים אחרים. סוגייה זו יצרה צפיפות באוהלי המגורים, אך איפשרה את הסתרת האדמה שהוצאה בחפירת המנהרות.
עקב כך נוצרה בעיה מיוחדת – כיצד למנוע את כניסתם של חברי הקצונה האנגלית לאוהלים אלו בזמן הביקורים החודשיים. למטרה זו גייסנו קבוצה מיוחדת של אנשי שורות המגינים, שתפקידם היה לבצע תמרון מיוחד למניעת התקרבות לאוהלים אלו. שני מקרים זכורים לי במיוחד בהקשר זה. אחד, כאשר התקרבה המשלחת הבריטית יתר על המידה לאוהלים, פצחה תזמורת שורות המגינים בצלילי מוסיקה פתאומית. כך הצלחנו להסיט את הקצינים מאזור מסוכן זה.
במקרה אחר, הסכנה היתה הרבה יותר ממשית. אנשי שורות המגינים לא הצליחו להרחיק את הקצינים מהאוהלים מלאי האדמה ואז קפץ אחד מאנשי שורות המגינים, תלש את כפתורי החולצה של הקצין והוציא את שרוכי נעליו. הקצין קפא במקום ולא זז, תפסנו במקום את המעפיל וסחבנו אותו לרופא המרפאה באמתלה כי הוא קצת מעורער בנפשו. כך הצלחנו להרגיע את הקצין, הביקור הופסק וכל הקבוצה עזבה את המחנות- והכל עבר בשלום.
אוהלים נוספים שנכללו גם הם בתחום האסור לביקורי הקצינים הבריטים, היו אלה בהם הוסתרו הסליקים עם הנשק (רובה, רימונים, ברן). המשטרה הפנימית היתה עסוקה מעל ומעבר בשמירה על התנהלות תקינה במחנות. עיקר פעילותה התמקדה בשער הכניסה למחנה, בשמירה על סדר יומיומי בין המעפילים, וכן גם בתגובה למעשים בלתי חוקיים אשר טופלו ע"י הפרקליטות שהכינה את התביעות לבית המשפט.
המחנות היו מפוצלים לגוש חורף וגוש קיץ. מחנות הקיץ היו ממוקמים ליד העיר קראוליס (ליד פמגוסטה) ומחנות החורף היו ממוקמים בקסילוטימבו (בקרבת העיר לרנקה). רוב האיכלוס במחנות קיץ היה באוהלים. במחנות החורף היו חלק קטן באוהלים והרוב בצריפים, בעיקר האוכלוסיות הרגישות כמו התינוקות, אשר טופלו בטיפת חלב.
בכל מזכירות מחנה היה נציג שורות המגינים (ההגנה) שתפקידו היה להכריע בבעיות השוטפות. במקרים מסובכים יותר היו צריכים לקבל את אישור מטה שורות המגינים. לכל מחנה היה נציג של מזכירות המחנה במזכירות המשותפת. כמו כן, היה בכל מחנה מתרגם ודרכו למעשה התנהל הקשר בין מזכירות המחנה לבין נציג הצבא הבריטי, הממונה על המחנה המסויים. כך באופן רשמי היה המתרגם לקשר הבלעדי עם המפקדה הבריטית, באמתלה שאלה נציגי המעפילים, כאשר בפועל, התנהל קשר מוסווה בין הצבא הבריטי לבין שורות המגינים.

לייעוץ ראשוני ופרטים