חוג שזירת פרחים – חגיגה לעיניים

יום חמישי, שעת בוקר, ונשות החוג לשזירת פרחים בבית בראשון לציון מתחילות להתקבץ אט אט.

סוף השבוע בפתח ולכולן חשוב הסידור שיפאר ביום שישי את הבית.

עדנה מורזאי־דיק, המדריכה של החוג, מתחילה לחלק את הפרחים. הפעם הסידור יהיה של ורדים וליזיאנטוסים. כל אחת מהמשתתפות מקבלת שישה ורדים אדומים כדם, שישה פרחי ליזיאנטוס לבנים, ארבעה עלי שרך טריים וענף גיבסנית רענן. מולן מונח הכלי ובתוכו הספוג.
עדנה מתחילה להדגים ובה בעת גם מסבירה, והנשים מבצעות אחריה: “לוקחים את הוורד הראשון, מקלפים ממנו את עלי כותרת ואת עלים התחתונים של הגבעול. חותכים את הגבעול באלכסון ונועצים את הפרח במרכז הספוג. הוורד השני יהיה נמוך בסנטימטר מהפרח הראשון. העיקרון בסידור הזה הוא משחקי הגובה – הפרח הגבוה ביותר יהיה במרכז ומסביבו יתקבצו פרחים נוספים בגבהים שונים”.

נשים מתחילות לעבוד והסידורים מתחילים להתמלא. תורם של הליזיאנטוסים הגיע ועדנה ממשיכה בהסבר: “בכל גבעול ליזיאנטוס יש כמה פרחים. ככל שתפרקו את הליזיאנטוס לפרחים קטנים יותר, כך תקבלו סידור עשיר יותר. את הפרח המרכזי תנעצו בסמוך לוורד הגבוה ואת השאר תפזרו מסביב”. בהמשך יבואו עלי השרך והגיבסנית, והסידורים יקבלו את מראם הסופי.
עדנה עוברת בין הנשים. אינה פוסחת על אף אחת ועל אף סידור. היא מעודדת, מכוונת, מתקנת אם צריך. קוטמת גבעול, מיישרת פרח. ניכר שחשוב לה שכל אחת מהמשתתפות תצא ובידה סידור שהיא אוהבת ושהכינה בעצמה, גם אלה הזקוקות לעזרה מעט יותר.
עדנה ותיקה במקצוע, כבר ארבעים שנה שהיא שוזרת פרחים. מילדות גדלה עם פרחים וצמחייה – לאביה הייתה חנות פרחים בחולון, ולאחר הצבא פנתה ללמוד את התחום. הידע שלה רב; היא מכירה את מגדלי הפרחים, יודעת איך צריך לגדל ואיך צריך לטפל בכל ציץ ובכל פרח, ושולטת בכל שמות הפרחים ומכירה אותם על בוריים.

אז מה זה סידור בעצם? במה הוא שונה מפרחים שמונחים באגרטל?
“פרחים באגרטל הם אגד של פרחים ונחשבים לזר או בוקה, אם תרצי. הספוג שבכלי עושה את זה לסידור, ל-flower arrangement. בסידור יש קונספט ומתודה, ויש חוקים של קומפוזיציה ושל בנייה. כשחושבים על סידור צריך לתכנן. צריך לראות מראש את צורתו הסופית של הסידור, לדמיין איך אוסף של פרחים הופך למכלול יפה, הרמוני ואסתטי.”
יש בתחום הזה טרנדים, מגמות, אופנות?
“כן בוודאי. זה עולם שלם, אבל אני פועלת בהתאם לנתונים. משתדלת להתאים את אופי ואת סוג הסידור לגודל של החדר. אי אפשר להכין כאן סידורים גדולים. מדובר בהרבה מאוד פרחים וענפים לקישוט, לכן גם הכלי שהן קיבלו ממני הוא בהתאם, ועדיין הסידור מרשים ויפה. הכלי הזה מתאים למגוון רחב של סידורים ומאפשר גמישות, אבל לעתים הן גם מביאות כלים שלהן מהבית. הן יכולות לעשות מה שהן רוצות, ההסבר שלי הוא בגדר המלצה בלבד. באותו אופן, אבל בכיוון ההפוך, לא אלמד אותן סידור פרחים יפני – איקבנה – כי מעצם טבעו הוא מינימליסטי מאוד. יש בו כמות מצומצמת של פרחים, לפעמים אולי קישוט נוסף כמו פרי, ענף או אבן, והכנת הסידור נגמרת מהר מאוד. אבל אני בהחלט מספרת להן, מסבירה, מרחיבה את הנושא, חושפת אותן למגוון עצום של פרחים ושל דרכי טיפול.”
ולפי מה את מחליטה מה יהיה הסידור בכל שבוע?
“אני תמיד מתאימה את הסידור למה שגדל באותו הזמן ובהתאם לעונות השנה. רק פרחי העונה, לא נגד הזרם, וכמובן בהתאם לאירועים ולחגי השנה. בחגים הסידור יהיה שונה. הסידורים של פסח ושל ראש השנה תמיד יהיו מרשימים וחגיגיים. בשבועות למשל, הכנו סידור משיבולים, ובחנוכה הפרחים היו בצבעי האש: כתומים וצהובים.”
מה לפי דעתך מעניק החוג למשתתפות?
“אני חושבת שהעשייה מעניקה להן תחושת סיפוק ויכולת. חשוב לי לתת להן להתנסות לבד, להיות עצמאיות, גם בקבלת ההחלטה וגם בעשייה. מדי פעם עוצרת לתקן, לכוון. זה מעניק להן תחושת ביטחון ועצמאות. לא תמיד הן במיטבן, אבל הן כמעט אף פעם לא מוותרות. הכי כיף זה לשמוע מהן את החוויות; איך שהילד אהב את הסידור, הכלה, הנכדים. לפעמים הילדים אפילו באים לבקר בחוג. הנשים כאן מעבירות שעה של כיף יחד. הן מדברות, צוחקות, מתבדחות, ואגב כך עובדות. אני בהחלט רואה בזה תרפיה. תרפיה באמצעות פרחים.”

אביבה שולמן היא מהוותיקות בחוג, “אני אוהבת מאוד את החוג. אוהבת פרחים ואוהבת את מלאכת הסידור. פרחים זה דבר נפלא וזה נפלא שבעתיים כשאת מכינה בעצמך את הסידור ולא קונה אחד מוכן. בבית הקודם בירושלים הייתה לי גינה קטנה במרפסת, גם פה יש לי גינה במרפסת, זה התענוג שלי”.

סאלה פיגנבאום משתתפת בחוג מעל שנתיים וחצי. היא מעידה על עצמה שפרחים היא אוהבת מאוד, אבל את העשייה קצת פחות, “אבל עדנה לא מוותרת לי. היא מדריכה בנשמה ומעודדת כל אחת מאיתנו לעשות, להתקדם. אני מסתדרת, אבל אוהבת שעדנה נותנת את הטאץ' הסופי”.

את לאה וולקוב אפשר לכנות יד ימינה של עדנה. היא עוזרת בחלוקת הפרחים ובכל הארגון של החוג. “החוג מעניק לי סיפוק רב ואני תמיד שמחה לעזור לעדנה וליתר הנשים. כל שבוע אני מכינה סידור גם לדלפק הכניסה של הבית. אני עושה זאת באהבה ובשמחה – אני אוהבת יופי ואני אוהבת פרחים. יופי, אמנות ואסתטיקה היו תמיד חלק מחיי.”

פיה גלבר משתתפת בחוג מעל לשלוש שנים. “אני זוכרת שפעם אחת הבחנתי באחת הדיירות הולכת ובידה סידור שהרשים אותי מאוד. שאלתי אותה מאין הסידור והיא סיפרה לי על החוג. החלטתי לנסות והתאהבתי מייד, מאז אני פה. אוהבת מאוד פרחים וחייבת שתמיד יהיו בבית. אני משתדלת להגיע בכל שבוע וכשאני הולכת לביקור אצל אחד מילדיי אני מקפידה להכין מראש שני סידורים.”

זהבה כהן מספרת שבכל שישי היא מתארחת אצל הבת. “התלבטתי מה להביא לה וסידור הפרחים הוא פתרון מצוין. אני נהנית לתת משהו שאני הכנתי – והיא נהנית לקבל. אין לי ידיים יצירתיות, אני באה מהתחום הריאלי, אבל עדנה אמרה לי שאנסה ובאמת ניסיתי וראיתי כי טוב. הכול בזכות עדנה. היא כל הזמן עודדה אותי ותמכה בי. היום יש לי ביטחון ואני יכולה לספר בגאווה שלכבוד חתונת נכדתי שאירעה לא מזמן הכנתי, לפי בקשתה, עשרה סידורי פרחים שהוצבו על השולחנות. כולם ‘נחטפו’ בסוף החתונה. נכדתי הייתה גאה בי מאוד ואמרה בגאווה שאת הסידורים סבתא הכינה. כולם שמחו, שיבחו אותי וקרני עלה.”
דורה מנש מגיעה לחוג כדבריה: “כל שבוע כמו פק"ל. בימי שישי אני הולכת אל הבן ודואגת להביא לכלתי סידור – העיקר לא לבוא בידיים ריקות. פרחים זה דבר יפה, אסתטי, ואני חושבת שהיא מבסוטית. אני אוהבת את החוג, את מלאכת הסידור, את היופי שבפרחים וכמובן את האווירה הטובה ששוררת בינינו”.

כל המשתתפות מרעיפות שבחים על החוג ועל המדריכה. “היופי של הפרחים על הבוקר נותן מצב רוח טוב לכל היום,” הן אומרות, “ועדנה מדריכה נפלאה, קשובה וסבלנית. בזכותה גם נשים שנרתעו בהתחלה התחילו להכין סידורים יפהפיים”.