חייגו: 6120*
עד 120 מאחלת לדייריה, בני משפחותיהם ולכל עובדיה שנה טובה ומבורכת. מי ייתן שהשנה החדשה שניצבת בפתח תהיה עשירה ביצירה, מבריאה ומרגשת ברוכים הבאים לעד 120 - זה הזמן להתעורר בבית מאיר פנים, מלא עניין ותוכן, ליום של עשייה מתוך סקרנות ויצירה, למידה והנאה, עם אנשים כמוך ולחיות את החיים במלואם עד 120 מזמינה אותך ליהנות בבית דיור מוגן חם, מחבק ושוקק בחיי חברה ותרבות עשירים, ומכל מה שעושה את החיים למלאים ולמרגשים יותר

הבחירות של תמי חומסקי

הפגישה עם מעצבת האופנה תמי חומסקי מתקיימת בסטודיו מעורר ההשראה שלה בדרום תל-אביב. תמי אישה מרשימה, שהקולקציה הראשונה שלה הוצגה בסלון ביתה, הפכה תוך עשר שנים לאחת המעצבות הבולטות בישראל. אולי זו השלווה שלה שאינה מסגירה את המשברים והאסונות שחוותה, אולי אלה הן היצירתיות והענווה שמאפיינות אותה ואולי הכול יחד. תמי מאמינה שיש חיים לצד הכאב, אבל הם מחייבים טיפול ועבודה.

תמי חומסקי נולדה וגדלה ברמת אשכול שבירושלים. היא בת בכורה למשפחה ערכית ושורשית (חמישה דורות בארץ) שהאהבה לארץ וליושבים בה היו נר לרגליה. כבר בגן, היא מספרת, נחשפה לחוגי האומנות, היא ציירה, רקדה וניגנה.

"הוריי היו אנשי עבודה. לאבי היה מוסך ואמי הייתה קוסמטיקאית שלא ויתרה על ההגשמה העצמית שלה אף שגידלה חמישה ילדים. את הקרבה והחשיבות לנושאי הרוח והיצירה ספגתי בבית."
את שירותה הצבאי עשתה בבית ספר שדה חרמון כמדריכת טיולים בחברה להגנת הטבע, ולאחר מכן התנדבה במשך שנה בקיבוץ דן, כך הושלם הפרק החלוצי שבחייה.

מה קרה בהמשך?
"לאחר שנה התקבלתי לבצלאל, למחלקה לתקשורת חזותית. כשסיימתי את לימודיי התקבלתי לעבוד בסטודיו אדלר, התמחיתי שם בעיצוב אריזות."
את איל חומסקי, מבעלי משרד הפרסום המצליח והמוביל אדלר חומסקי, היא הכירה כבר בתיכון ומאז הם יחד. "איל נפצע בצבא והשתחרר מוקדם הצפוי. הוא התחיל את לימודיו במנהל עסקים ובשיווק כשאני למדתי בבצלאל. לימים עבד בקשר בראל, ומשם פנה לדרך עצמאית."

כשהוקם המשרד החדש ונוצרה השותפות בין ראובן אדלר לאייל חומסקי נאלצה תמי לעזוב את סטודיו אדלר. באותה העת הוצע לה ללמד בבצלאל במחלקה לתקשורת חזותית.

מה גרם לך לעבור לתחום ההוראה?
"תמיד אהבתי להדריך, ללמד, לחלוק את הידע שלי עם סטודנטים מוכשרים כשהם עדיין בוסריים ולהיות חלק מההתפתחות שלהם. סיבה משמעותית נוספת היא שרציתי חוויה מתקנת. כשלמדתי בבצלאל חוויתי ניכור שגבל בהתנשאות. לא אהבתי את האופן שבו ניתנה ביקורת על העבודות. אני חושבת שכמורה הבאתי גישה שונה. אני מבקרת את העבודות שלהם בצורה מכבדת ומנומקת, אני נותנת ביקורת בונה ולא הורסת. מאז ועד היום אני מלמדת במשך עשרים ושתיים שנים בבצלאל ובשנקר לסירוגין."

ספרי על המשברים הקשים שחווית במהלך השנים
"כפי שציינתי היינו חמישה אחים, שני בנים ושלוש בנות. אמיר, אחי, התגייס לצנחנים ונהרג ב-1995 בפיגוע בבית ליד. הוא נהרג בפיצוץ השני כשניסה להציל פצועים מהפיגוע הראשון."

כיצד התמודדתם עם השבר?
"תמיד היינו משפחה תומכת ומלוכדת, אבל עם האסון התקרבנו יותר. בכל שישי נסענו כל האחים להורים כדי להיות איתם. לי היו כבר שני ילדים, אחותי רק נישאה, אבל לא ויתרנו."

ואז…
"חמש שנים לאחר האסון, ב-2000, חברו הטוב ביותר של אלעד אחי נהרג בנצרים. אלעד היה קשור מאוד לאמיר, אחי הגדול, והחלל העצום שהוא השאיר לא הרפה ממנו והוא נשבר. הוא התאבד כשבוע לאחר מותו של חברו הטוב ביותר, בתחנה, בגלי צה"ל."

איך שורדים את האסון הזה?
"אם באסון הראשון הדקנו את התמיכה שלנו בהורים, באסון השני לא עזבנו אותם לרגע. העברנו אותם ואת חפציהם לביתנו והעסקנו אותם בכל דבר שאפשר, עשרים וארבע שעות ביממה. בעצם לקחנו אחריות על חייהם. ממש עבדנו בזה כדי שהם ירגישו שיש חיים ויש עתיד לצד הכאב. מובן שלילדים הקטנים (הנכדים) היה תפקיד משקם ומשמעותי. אני חסידה גדולה של טיפול ומאמינה שלכל אדם מגיעה איכות חיים, אבל היא מחייבת עבודה."

פרויקט הפועל ירושלים. ספרי לי עליו
"אמיר היה אוהד מושבע של הפועל ירושלים. הוא גיבש גרעין של אוהדים נאמנים שליוו את הקבוצה, השתתפו בכל משחקיה ותמכו בה גם כשהפסידה. בשבעה הגיעו לבית נציגים מההנהלה כדי לראות מי הם ההורים של הילד המדהים הזה, ומאז הפכנו לחלק מהקבוצה. אני עיצבתי את הלוגו, איל רתם ספונסרים לפרויקט וכל המשפחה המורחבת הייתה מעורבת. יש לנו עשרים וחמישה מנויים, וכל משחק הוא חגיגה, ממש מפעל חיים, או אולי נכון יותר – מפעל מתים."

מתי נולדה תמי חומסקי מעצבת האופנה?
"כשהבנתי שילדים תמיד יצרכו זמן והסיפור המשפחתי המורכב יישאר כנראה לנצח, הרגשתי שגם אני צריכה לעשות משהו לנפש. נרשמתי לחוג כדרות ולחוג תפירה, אפשר להגיד שהתפירה פתחה צוהר למה שהיה שם בפוטנציה. תפרתי לעצמי פריטים, ופתאום חברות ביקשו שאתפור בעבורן. בגלל שאני יסודית וצריכה להבין הכול, נרשמתי ללימודים בשנקר ובמקביל לקחתי גם מורה פרטית. הקולקציה הראשונה שלי הושקה אצלי בסלון הבית. התחלתי עם טי שרט, ג'קטים וחולצות ובהמשך הייתה לי קולקציה מגוונת של פריטים."

נכנסת לתחום בתקופה לא פשוטה שבה הרבה מעצבים אינם מצליחים לצלוח, והשאלה האם אפשר לחיות מאופנה?
"חשוב לי להדגיש שהצלחה נמדדת בסופו של יום במכירות. אני לא תופרת למגירה. אין ספק שזה נעשה יותר ויותר קשה. הקניות המקוונות באתרים מקשות אף יותר, ועם זאת הישראליות יודעות להעריך איכות ומוכנות לשלם תמורתה. מובן שלצד זה אנחנו מטפחים את האופציה של מכירות לחו"ל."

מה הם היחסים בין דגמי הבייסיק שמאפיינים את הקו שלך לחידוש ולתעוזה?
"לכל מעצבת יש קולקציית בייסיק שחוזרת על עצמה לעתים בבדים ובצבעוניות שונה, אך מדובר בדגמים מנצחים. לצד הבייסיק תמיד תהיינה הפתעות המחייבות אותי לצאת מאזור הנוחות שלי, להעז, לגלות, לגדול."

איך את מגדירה את קהל היעד שלך?
"נשים שמודעות לעצמן, מעריכות איכות, פרקטיות, לא רוצות לבלוט מדי אבל בהחלט אוהבות טוויסט קטן. נוכחות לא מתלהמת וכמובן נוחות."

מאיפה באה ההשראה?
"אני תמיד מתחילה מהטקסטיל. אוהבת חומרים ולהפוך את הדו-ממד לתלת ממד. בכל עונה אני מחפשת אזור שלא ביקרתי בו קודם. לדוגמה, להכניס צבע שונה למלתחה המונוכרומאטית, או לשלב טקסטורות וחומרים שונים ואחרים. ההשראה חשובה, היא מחייבת לצאת מאזור הנוחות, ולתפיסתי היא מעידה על פתיחות מחשבתית."

מה חייב להיות במלתחה?
"טי שרט איכותי וצעיף טוב מסדרים כמעט כל הופעה."

מה את פחות אוהבת במקצוע?
"את הניהול היומיומי והשוחק."

איך את מעצבת קולקציה?
"בתחילת כל עונה אני יושבת עם מסקנות מהעונות הקודמות ומשתדלת ליישם, להקשיב ולשפר. הקולקציה מורכבת מכמה קבוצות: מדגמי בייסיק, המלווים כל עונה ובה מרקמים, צבעים וחומרים, מדגמים מוצלחים שבהם אני עושה שינויים קלים ומדגמים חדשים לגמרי, שבהם אני מנסה לאתגר את עצמי ואת הקהל.
השנה למשל, כשתכננתי את בגדי הערב, המתאימים למאפייני הקהל שלי שרוצה לבלוט ולנצוץ אך לא מדי ובעיקר לא להתחרט ביום שאחרי, החלטתי לבנות מערכות שלמות, כלומר חליפות, שהן קלילות ויכולות ללוות בכמה אירועים. חליפה אחת, למשל, מורכבת מחצאית ארוכה ומחולצה תואמת, והשנייה היא חליפת מכנסיים קלילה. מאפיין נוסף בקולקצייה הוא טקסטורות אפריקאיות בהשראת טיול שעשיתי ביבשת לפני כמה חודשים, משם גם הבאתי בדים שהפכו לתיקים שלהם טקסטורות גרפיות בצבעים עמוקים וזורחים."

מה את מאחלת לעצמך?
"להמשיך לעבוד, לענות על הצורך של הלקוחות שלי, להגיע לשווקים בינלאומיים כי הקהל מצטמצם והכי חשוב להיות שלמה ומאושרת עם כל מה שקורה מסביב."

צילום: יח"צ, עידו לביא

לייעוץ ראשוני ופרטים