האוברזונים

האם הכישרון עובר בירושה? נראה שכן, לפחות במשפחת אוברזון. מעצב העל, גדעון אוברזון, נושק לשבעים וחמש, אך הס מלהזכיר את המילה פנסיה בנוכחותו. גם לא מנוחה. שותפתו לסטודיו היא בתו קארן, מעצבת אופנה מוכשרת בזכות עצמה, שלה קו אופנה עצמאי ששמו KO. השניים עובדים יחד, אך גם לחוד, מפרים ומשלימים זה את זו, עובדים קשה, ועם זאת הם אינם שוכחים ליהנות. הכול נשאר במשפחה.

1_overzon

גדעון אוברזון נולד באיטליה. בסוף מלחמת העולם השנייה עבר אוברזון ליוגוסלביה, ובגיל שש עלה עם הוריו לישראל, לתל-אביב וגדל בה. הוא למד עיצוב אופנה בבית הספר של איגוד האופנה העילית שבפריז,

וכשפתח בשנת 1986 את הסטודיו לאופנה, ‘הבית העגול’, הביא לארץ סגנון עיצוב מודרני שהיה חדשני אז. עד היום הוא אינו מפסיק להפתיע, לחדש וללכת בעקבות האני מאמין המקצועי שלו.

קצת אקטואליה כמנה ראשונה: מה חשבת על השמלה של מיגן?

“קלאסית. יפה. רק אדם שיש לו חוט שדרה וביטחון עצמי יכול לעשות בחירה כזו.”

ומה דעתך על ההחלטה להוריד את בגדי הים מתחרות מלכת היופי בארה"ב?

“נראה לי יותר כמו ‘פייק ניוז’. אם חושבים שפוגעים באישה כשמשתמשים בגופה, אז שיוותרו על התחרות הזו. האמת שהיום, בעידן האינסטגרם והפוטושופ, התחרות הזו מיותרת. כמו שאני רואה את זה, היופי נמצא בסוג של קונפליקט. אני ארחיק לכת ואמר שהכיעור הוא היופי החדש.”

מה זה אומר?

“הטרנד היום הוא בגדים קרועים, לא מוכנים או משבצות עם פרחים לא תואמים שלא ברור מי חיבר יחד. הדיסוננס הזה צורם לעין שלי, אבל יש מי שיקרא לו היופי המודרני. בשם החדשנות מחזירים את הנשים המלאות למרכז הבמה, אבל עם יד על הלב, אנשים מעדיפים לראות בגד ים על אישה במידה 83. מה קרה לאידיאל היופי?”

תראה את נטע שלנו. בחורה מלאה ועדיין עם אמירה אופנתית אינטליגנטית

“נטע מקסימה, לעומת נשים שמנות שמסתירות את עצמן וכך יוצרות ריחוק, נטע משדרת ביטחון מלא באמצעות הגוף שלה שאומר: ‘הנה אני כאן. ויש הרבה ממני. הרווחתם’.”

היית רוצה להלביש אותה?

"לא. כי יש לה את האופי שלה וזה לא מתחבר אליי. אני רוצה להלביש נשים שמדגישות פחות את עצמן ונותנות יותר מקום לבגד לדבר אותן. האינטרס שלי שהדוגמנית תדגמן את הבגד שלי ולא את עצמה. נטע לובשת נטע. היא משתלטת על הבגד. הצבעוניות, ההגזמה – זה לא אני. את תמי בן-עמי, למשל, אהבתי מאוד כדוגמנית. היא הייתה אחת ויחידה. לא עבדתי איתה על המסלול בקולקציות שלי כי כשהיא עלתה לבמה – תמי עלתה ולא הבגד. היא הייתה דומיננטית מדי והבגד היה משני לנוכחות שלה.”

למה הלכת על בגדי ים בתחילת הדרך?

“האקלים שלנו מבקש קולקציות חוף. וחוץ מזה, יש כאן בעיית בדים. בגד ים מצריך הרבה פחות בד משמלת ערב, אז חיברתי בין השניים ויצא בינגו.”

במה שונה עולם האופנה של היום מזה שהיה כאן בתחילת דרכך כמעצב?

“הכול אחר. פעם האופנאים החליטו מה ילבשו: דיור, שאנל, מעצבים איטלקים מובילים – השמות הגדולים הכתיבו את הטון ועיצבו את מראה האישה. היום הלקוחה מחליטה איך היא תראה. אנחנו כלים בידיה. היא תיקח את הז'קט שלי ותחבר לה חצאית של זארה. פעם לא היה עולה על הדעת לעשות דבר כזה. אגב זה קורה בכל התחומים, לא רק באופנה. תראי מה קורה היום בתחום הקולינרי, אפילו באדריכלות משלבים בין ענתיקה למודרני וכן הלאה. זו תקופה אחרת בכל התחומים וזה מרתק.”

מה נראה ב-2019 בקולקציית בגדי הים שלך?

“אנחנו בדיוק לפני נסיעה לחו"ל לצילום הקולקציה. הנרטיב שלה הוא עולם הדממה, העולם שמתחת לפני המים. אלמוגים, קורלים, דגים, אצות.”

איך אתה עובד על קולקציה?

“אני בוחר בנושא השראה כדי להיכנס למסגרת. את ההשראה הזו אני כותב על לוח השראה הכולל  אלמנטים צילומיים, אביזרים וחומרים שמבטאים את הנושא. כשאני מחליט על לוח כזה, אני מוציא ממנו את הצבעים שמכתיבים את העונה ומשם הדפסים, צורות, גזרות ואחר כך מתקדמים לדגמים.”

והצצה לקולקציית השמלות לחורף 2019?

“במילה אחת: טבעי. נראה הרבה בז'ים של חול וכורכר וגם צבעי פסטל גבריים: בז', אפור, כחול כהה ושחור. ויהיה גם הרבה עור. חומרים ומראה של לוק גברי-נשי וכמובן סריגים כי אי אפשר בלי…”

מה חשוב לך שיגידו עליך?

“האמת שלא באמת חשוב לי מה אומרים עליי, אבל אם ישאלו אשמח שיגידו שאני חרוץ וכשרוני.”

איך אתה שומר על המראה הצעיר והנמרץ שלך?

“אני עובד קשה. עושה, בלי הרבה חשק, יוגה, כושר. עושה כל מה שצריך. והאמת? זה מתגמל אותי.”

איך אתה שומר על רלוונטיות בעולם שבו יש כל כך הרבה כישרונות צעירים?

“נתחיל מזה שיש לי שותפה צעירה ומוכשרת. היא שומרת עליי צעיר. בנוסף, אני דואג שהעיניים שלי יהיו פקוחות כל הזמן. לא נרדם בשמירה. אני מאמין באיכות חיים שמטעינה באנרגיות טובות שיוצרות השראה, וכמובן מילת המפתח – סקרנות, היא המנוע לכל יוצר.”

מה הרגע המרגש ביותר בקריירה שלך?

“יש שני רגעים כאלה. הראשון והבלתי מנוצח כשהוקרן בגד הים בעיצובי על מסך ענק בטיים סקוור שבניו-יורק. השני התרחש בחודש הראשון שלי כמעצב, אשת נשיא חוף השנהב קנתה אצלי מלתחה שלמה. זה היה מעבר לכל חלום. בכסף קניתי את כל הרהיטים לבית.”

לאיזה מודל של אישה אתה אוהב לעצב בגדים?

“לכל אישה שיש לה ביטחון שיודעת לשאת בגד. האופי חשוב לי יותר מהנראות. צריך שתהיה כימיה בין הבגד לאופי של האישה הלובשת אותו.”

מה הלאה?

“יש לי עוד הרבה תוכניות. אני עוסק היום גם באדריכלות, יוצר עולמות תוכן השראתיים. אני אוהב מאוד שיתופי פעולה, סינרגיה. אני רוצה להשקיע יותר זמן ולהעביר את ההבנה שלי ביופי, באסתטיקה ובטעם הטוב לעולמות תוכן אחרים מלבד אופנה.”

איך זה לעבוד עם הבת שלך?

“מדהים. זו גאווה גדולה. רוב הזמן אנחנו עובדים יפה ביחד עם הרבה הערכה וכבוד. יש לנו את המעגל המשותף, ולכל אחד את הדברים שלו. וגם כשיש קצת אי הסכמות, בסופו של דבר, הכול נשאר במשפחה.”

גדעון וקארן

קארן, איך זה לגדול עם אבא העונה לשם גדעון אוברזון?

“תראי, זה האבא היחיד שאי פעם היה לי, אז אין לי מקור להשוואה, אבל אין תלונות. כמו לכל דבר גם לזה יש שני צדדים. המשפחה שלנו הייתה מאוד מיוחדת. ההורים שלי היו הורים צעירים מאוד, מבוגרים ממני בסך הכול בעשרים שנה. זה מייצר דינמיקה משפחתית אחרת. נסענו הרבה לחו"ל, מה שהיה פחות מקובל בזמנו. גדעון היה אבא גזעי, אבל לא מעורב. תמיד צחקתי שהוא לא ידע אם אני בכיתה ג או ד. החברות שלי תמיד אמרו שאצלנו זה אחרת. עם זאת, לא אהבתי שכתבו עלינו בעיתונים, עד היום יש לי בעיה עם רכילות.”

למרות שגדלת על מחטים ובדים, בכלל לא התכוונת להיות מעצבת. איפה פגשה אותך המציאות?

“בית האופנה הראשון היה בבית. מהיום שאני זוכרת את עצמי, אני זוכרת בדים ומכונות תפירה. הייתי אוכלת את הסנדויצ'ים של התופרות. כשהגיע הרגע לבחור, החלטתי ללכת ללמוד כלכלה ומינהל עסקים. אחר כך למדתי פילוסופיה לתואר שני. הייתי צריכה כנראה את הסיבוב הזה כדי לחזור שלמה לעולם העיצוב. במהלך הלימודים ובחופשות תמיד עבדתי בבית האופנה. התעסקתי עם קניינות בדים, שיווק, זה תמיד משך אותי. לאט-לאט, בלי לשים לב נשאבתי פנימה. גיליתי את עצמי בעולם הזה והבנתי שזה מה שאני רוצה.”

עברו כמה שנים עד שיצאת עם הליין שלך. למה?

“לקח לי זמן למצוא את המקום שלי. תמיד העדפתי דברים ספורטיביים, פחות שמלות זוהרות ומנצנצות. הלכתי על ליין שמלביש מהבוקר עד הערב. השמלות של אוברזון נתפרות גם בהזמנה והקולקציה שלי היא קבועה, רק שאפשר לשחק במידות. בית האופנה, המתפרה, הגזרה, החנות ואנחנו, הכול בלוקיישן אחד, תחת קורת אוברזון אחת.”

בשבוע האופנה האחרון הלכתם על מסר חדש. מה היה שם?

“הרעיון היה של מוטי רייף שמאמין שדוגמנית היא כל אישה שיש לה נוכחות ולא כל אישה במידה 83. הוא הציע שבמסגרת שבוע האופנה ידגמנו נשים בגילים שונים ובמידות שונות במקום דוגמניות, ואנחנו אמרנו כן. לא האמנתי שתהיה היענות כזו. היום כולם מנסים להוכיח שליופי אין גיל, ואין מידה ואופנה שמתאימה לכולם. למעשה הלקוחות שלנו היו הדוגמניות שלנו. אנחנו מלבישים נשים כל יום. בתצוגה היינו צריכים נשים שילבשו את הקולקציה. כאן התחיל האתגר. אישה שצריכה ללבוש חולצה ללא שרוולים, צבע שהיא חושבת שלא מחמיא לה, או שרוצה ללבוש צבע שאין לנו בתצוגה. היו דיאלוגים מרתקים וזה היה תהליך אחר לגמרי מכל תצוגה רגילה. למרות הקשיים, אצל כולנו נרשמה חוויה מיוחדת במינה, מה שמלמד שחשוב לשמור על פתיחות.”

נראה שכבר עשו הכול באופנה. חדשנות היא מילה בעייתית?

“לכל אחד יש את הנישה שלו. יש היום התפתחויות באיכויות חדשות של בדים נושמים. יש משי כביס, שלא היה פעם. חייבים לחדש ולהתחדש, אחרת אין לנו זכות קיום.”

איזה חותם את רוצה להשאיר?

“אני רוצה שנשים שלובשות את הבגדים שלי ירגישו בהם טוב וייהנו מהם, שהן יגידו שהן מחייכות עם הבגד. אני מאמינה שאת יפה יותר כשטוב לך עם הבגד, כשאת מרגישה שהוא נכון לך. הבגדים שלנו לא זולים. כולם נתפרים אחד אחד בעבודת יד. כל הבדים מיובאים מחו"ל. הקולקציה שלי היא ספורט-אלגנט. אפשר ללבוש אותם מהבוקר עד הלילה, פעם חולצה לבוקר ואותה חולצה עם ג'ינס למסיבה.”

איך נולדת קולקציה?

“בכל פעם זה שונה. בקולקציה האחרונה שלי יש הרבה יצורים מאוירים שבאו מעבודת הגמר של הבן שלי שלומד בתיכון. ראיתי אותם, ביקשתי אישור והם נהיו נושא לקולקציה. הכול נמצא לנו מול העיניים, וכל פעם, בנקודת זמן מסוימת, משהו אחר מושך את תשומת ליבנו. זו נקודת ההתחלה, ומכאן נולד סיפור.”

יש לך מעצב שהוא השראה בשבילך?

“לא. יש כל כך הרבה מעצבים ולא אחד שאחריו אני הולכת. אצלי יש בדי השראה. תערוכות הטקסטיל בעולם הן מקור להשראה בעבורי.”

רגע מרגש או חשוב במיוחד?

“כל קולקציה היא כמו עוד ילד. גם היום, אחרי שלושים שנה, אני מתרגשת ברגע האמת כשאני רואה את הבגדים מטיילים על המסלול.”

אלו בדים את אוהבת?

“הכי כייף צמר. אין יפה מצמר ומסריגים למרות שאין לנו טמפרטורה מתאימה בארץ. לבדים היפנים שאני עובדת איתם יש איכות והרגשה של משי, והם %001 פוליאסטר. הם לא מתקמטים והם כביסים.”

איזה פריטים חייבים להיות בארון?

“חולצה שחורה, ג'ינס, ז'קט שחור, שמלה שחורה, ושמלה לבנה.”

מה הצבע שלך?

“שחור.”

מגמות?

“אחרי צבעוניות של נייבי, כתום ולבן – נחזור לשחור.”

מתי תלחשי לאבא שמספיק?

“הוא לא ישמע את זה ממני, זו בחירה שלו. כל עוד הוא יוצר ונהנה שימשיך. אין לזה גיל וזמן ואין חוקים.”

הוא מתעסק בכל הגזרות והתדמנות ובניהול הבוטיק. הלקוחות זה הצד שלך?

“את הקולקציה שלי אני מעצבת, אבל אני גם מתייעצת איתו. כל אחד מחליט על הקולקציה שלו.”

אתם רבים?

“לפעמים. אבל שנינו אחרי חמש דקות כבר לא זוכרים על מה.”

אוברזונים