אמנות ההזדקנות: כך עושים את זה נכון
ברשת הדיור המוגן עד 120 עוקבים אחר המחקרים המדעיים לפיהם פעילות יצירתית בגיל השלישי תורמת משמעותית לבריאות הפיזית והנפשית. "אנו מנגישים לדיירינו את כל מנעד פעילויות היצירה והתרבות – בהתאם ליכולותיהם וללא קשר לגילם הביולוגי"
גם בגיל 93, עם חמישה אוסקרים באמתחתו, קלינט איסטווד לא עוצר לרגע וממשיך לביים, להפיק ולככב בסרטים. לרוב הוא אפילו מלחין בעצמו את המוזיקה לסרטיו, וגם – יש מי שעדיין רואים (ורואות) בו את אחד הגברים הנחשקים בעולם.
נראה שמבחינת איסטווד –גיל הוא רק מספר. אלא שכדי להחזיק בתפיסת המציאות הזו, ממש לא צריך להיות סופר-סטאר הוליוודי. אפשר גם להיות "סתם" אנשים מן היישוב.
מי שבדומה לכוכב הקולנוע האמריקאי בוחרים "לנצל" את יתרונות גילם ולהמשיך לעסוק בפעילות יצירתית, נהנים מחיוניות יתירה בהווה, לצד אופטימיות ויכולת לתכנן קדימה.
אפיקי יצירה, חוויה ואתגר חדשים
אימוץ גישה פרו-אקטיבית לחיים בגיל השלישי כרוך בבחירה ובמשמעת אישית. בהנחה שהמוטיבציה הזו קיימת, נדרשים תנאים מתאימים וסביבה תומכת אשר יסייעו לכל אחד ואחת לטפח ולתחזק את "הקלינט איסטווד הפנימי" שבהם.
כאן נכנסת לתמונה התפיסה המתקדמת של רשת הדיור המוגן עד 120, המאפשרת לדיירים להיות פעילים ואפילו להמשיך לעבוד , בנוסף משולבים בחיי היומיום אפיקי יצירה, חוויה ואתגר, בהתאמה למה שמעניין ומרגיש להם נכון ללא קשר לגילם .
"הבתים שלנו, ויזכו לכל מנעד הפעילויות האפשרי". מניסיוני בתחום, הגיל הביולוגי של אדם לא אומר דבר וחצי דבר על הגיל המנטלי שלו", אומר תומר רוזנברג, מנכ"ל הרשת הנכנס אשר מוביל את התפיסה הארגונית "המטרה שלי היא שדיירי .עד 120 יוכלו לממש את כל שאיפותיהם במסגרת
אמנות נגד דמנציה – זה מדעי
אין מדובר בתובנה ניו-אייג'ית בלתי-מבוססת אלא על ממצאים שאוששו במחקרים מדעיים נרחבים: פעילות יצירתית תורמת לבריאות האדם.
כך למשל, מחקר שבוצע בקליניקת מאיו (Mayo Clinic) במינסוטה והתפרסם בשנת 2015, מצא שעיסוק בפעילות אמנותית כמו ציור, פיסול או רישום, מפחית את הופעת הסימנים המקדימים לדמנציה בלא פחות מ-73%.
מחקרים רבים נוספים הציגו תוצאות דומות, גם כשהפעילות האמנותית כללה בעיקרה כתיבה ונגינה. מחקר שנערך בשוודיה בקרב למעלה מ-1,300 קשישים אף מצא כי צריכת אמנות בלבד – ביקור בגלריות, הליכה לקונצרטים וכו' – מסייעת אף היא לשמירה על גיל מנטלי צעיר.
צעירים ב'עד 120'
המוטו של עד 120 לא נולד בחלל ריק. כמו ברשתות דיור מוגן מובילות, גם ברשת עד 120 עוקבים בקביעות אחר ממצאי המחקרים בתחום הגיל השלישי, ומפיקים מהם תובנות פרקטיות הכוללות מתן כלים לדיירים לחיי יצירה ותרבות פעילים.
נפגשנו עם דיירות בבית בראשון לציון ושמענו מהן כיצד העיסוק ביצירה ובמוזיקה מסייע להן להישאר צעירות ברוחן. "בבית שלי תמיד רקדו סמבה ושמעו מוזיקה – אם זה זי'לברטו ז'יל, קייטנו ולוזו ומריה בתניה", אומרת יהודית שניידר, ילידת ברזיל הדוברת חמש שפות ועוסקת עד היום בתחום התרגום והכתיבה, לצד האזנה עקבית ליצירות המוזיקליות שליוו את חייה.
"אני מרגישה שהעיסוק המשולב בכתיבה ובמוזיקה משאירים אותי חיונית גם היום, וברור לי שיש לזה השפעה".
יונה לוי, גם היא מתגוררת בבית בראשון לציון, עוסקת בציור זה שנים רבות – באינטנסיביות שלא פחתה עם המעבר לדיור המוגן. בנוסף, היא משתתפת בחוג הדרמה המוצע לדיירי הבית, שבזכותו היא התגברה על פחד הבמה שהיה לה ואף החלה לשחק.
"אילצתי את עצמי להתמודד עם הביישנות שלי כשהצטרפתי לחוג הדרמה, מסתבר שזה אף פעם לא מאוחר. דרכו גיליתי שכדמות אני פתאום מישהי אחרת. לאחרונה קיבלתי את התפקיד הראשי כמיס דייזי בהצגה 'הנהג של מיס דייזי שנעלה בקרוב."
עושה לביתה
מרי אנדר מתגוררת בדירת הפנטהאוז של הבית בראשון לציון. גם בעשור התשיעי לחייה שומרת מרי על רעננות וחיוניות, כשהציורים שהכינה במסגרת חוג הציור של הבית מעטרים את קירות דירתה.
גם היא רואה ערך בריאותי ונפשי בעיסוק באמנות, אך בנוסף מבקשת להדגיש את הכוח והחום של הקהילה, שעזרו לה לצלוח תקופות קשות דוגמת מגיפת הקורונה: "'עד 120' עוטפת אותי 24 שעות ביממה. ביחד עם אפשרויות היצירה הבלתי-נגמרות שיש לי כאן, החיבוק הזה מצד הסובבים אותי עושה לי טוב.
"אני חיה פה 10 שנים, וכמו שאר הדיירים תמיד זכיתי לאדיבות ולכבוד מצד חברי הצוות המקסימים. בתקופת הקורנה הם סייעו ועזרו לנו, ובאופן אישי הם מילאו אותי באהבה והיו תחליף למשפחה שכל כך חסרה בתקופה הזו".
רוזנברג מסכם: "אחד התפקידים שלנו בעד 120 הוא לגשר על המגבלות הפיזיולוגיות שהגיל מביא עמו, ולייצר לדיירינו תנאים המממשים את ההבטחה הגלומה במוטו החדש שלנו: 'כאן הגיל מרגיש אחרת'".