חייגו: 6120*

 קול ששון

כשמו כן הוא. מלא שמחה. ואם במקרה מדברים על גזרות, בדים, צבעים, עיצובים – התשוקה נשמעת בקולו, והששון ממלא את עיניו. ששון קדם, גרוש ואב לשני בנים, חי, נושם, חולם ומדבר אופנה. הוא מאמין בהרמוניה בין האדם לבגד. והיום עם שלושה מותגים באמתחתו: ‘פטיט’, ‘אמה’ ו‘קדם’, הוא שועט קדימה אל קולקציה חדשה של חורף 2017—2018 וגם מקבל פרס הוקרה על תרומה לקהילה.

המותג הנושא את שמך מזוהה שנים רבות עם עיצוב בגדים לנשים מלאות. למה נשים מלאות?
“התחלתי ממה שהיה לי בבית. מי שהייתה אשתי ומקור ההשראה שלי עד היום. לפני עשרים וחמש שנה זו הייתה נישה לא מטופלת. זיהיתי את הצורך ויישמתי אותו קודם כול על המודל הפרטי שלי. היא הייתה הטריגר. גם היום אני בוחן את כל הקולקציה של ‘קדם’, קודם כול עליה.”

‘קדם’ הוא המותג הגדול והמפורסם שלך?
“בהחלט. הוא הברנד לנשים גדולות, אבל לא רק. הוא מתאים בעיקר לנשים שלא מפחדות מעצמן. נשים מלאות היודעות להתלבש, החוגגות את החיים עם שני מטרים ויסקוזה.”

‘פטיט’ הוא מותג הנמצא בקצה השני של הסקאלה?
“פטיט הוא מותג אורבני־שיקי־סקסי. מכסה ומגלה, לא מתאמץ, עדכני. מתאים יותר לצעירות, ומיוצר במידות 36–40.”

והמותג החדש: ‘אמה’, למי הוא מיועד? 
“זהו קו אופנתי ברוח המותג קדם רק למידות קטנות יותר: 38–42. יש בו סוג של שיק בוהמייני. ‘בגדי חופש’, כך אני קורא לזה. פחות הדוק על הגוף, מעניק לגוף תכונות אחרות, זה פחות הגוף ויותר הבגד.”
על פי קדם, כלל הברזל באופנה הוא מודעות. אישה צריכה להיות בעלת מודעות עצמית גדולה. לא פתטית בבחירותיה ולא מתאמצת. השילוב, הדיאלוג שבין הבגד לגוף, הוא שיוצר את הגביע הקדוש של עולם האופנה: הרמוניה.

עדיין מתרגש לקראת קולקציה חדשה?
“מאוד. מכל דגם חדש אני מתרגש. כל דגם הוא חגיגה. הוא שומר שאשאר רלוונטי, מוכיח לי שאני עדיין ‘שווה’. כל דגם חדש שאני מאשר מעלה אותי כיתה, גם אם הוא לא עובר את מבחן הקהל.”

היו כישלונות?
“לא מעט. אי אפשר בלי. הם גם חשובים כי לומדים מהם הרבה. כל כישלון מלמד אותי מה לא לעשות בפעם הבאה. לפעמים נדרש רק שינוי בדגם, לפעמים זה פשוט לא עובד, ויש דגמים שמקדימים את זמנם והם ישובו בעוד כמה שנים.”

יש הבדלים משמעותיים בין עיצוב למידות גדולות ובין עיצוב למידות קטנות?
“יש דומה ויש שונה. זו חשיבה אחרת, פרופורציות אחרות, קימורים שונים, ועם זאת, יש את השפה שלי שהיא ברורה מאוד ובאה לידי ביטוי בכל הברנדים שלי.”

הגדר לי את ‘שפת קדם’.
“ביטחון. חופש. לא מתחנף. לא מתווך. אני חושב שהבגדים שלי הם בגדים עם אופי. בתהליך העבודה שלי אני לא מתחיל מאופנה, אני מתחיל ממחשבה, יוצר עולם, שפה, ורק אז מתחיל לעבוד.”

מה כולל תהליך יצירה של קולקציה?
“אני מצטער לאכזב, אבל אין לי סיפורים על מסע, או על השראה של משורר כזה או אחר. הבלילה של החיים נכנסת למטחנה שלי ויוצאת כסיפור קולקציה. אני מגייס את אירועי היום־יום שלי כדי לייצר סיפור שלם. אני לוגם קפה ומדבר איתך – זו ההשראה של הרגע הזה. הרבה רגעים כאלה מתחברים לכדי סיפור.”

איפה נמצא הסטודיו שלך?
“בלבונטין, מדינת תל אביב.”

הייצור המקומי הוא בחירה או אילוץ?
“לגמרי בחירה. הפרפקציוניזם שלי אינו מאפשר אחרת. אני חייב להיות מעורב בכל שלב, לאשר כל דבר. זה לא יכול לעבוד בשלט רחוק.”

אתה מעצב גם לתיאטרון ולמחול. למה?
“קשה לתאר את ההתרגשות לראות בגד שלך על הבמה. לראות איך שחקן מגיש את הבגד שלך בדיוק כפי שהוא מגיש שיר או טקסט. זה אושר גדול. אגב, תהליך העבודה של בגד לתיאטרון מרתק ושונה מקולקציה רגילה. אני צריך לחקור את הדמות, להכיר אותה, להבין אותה, ולה לתפור את הסיפור של הבגד. זו חוויה שאני רוצה לשמור לעצמי לעוד שנים רבות.”

למי עיצבת בתחום המחול?
“לרנה שיינפילד, סאלי אן פרידלנד, להקת אדמה, עידו תדמור, ורטיגו ועוד.”

אילו מעצבים מעוררים בך השראה? 
“כמעט אצל כל מעצב יש דגם אחד שמעורר אותי, כך שבעצם אני רואה השראה סביבי כל הזמן. אבל הגדולים מכולם עבורי הם: יוז'י ימאמוטו, קום דה גרסון ובלנסיאגה.”

 

איך שומרים על תשוקה כל כך הרבה שנים?
“עיצוב אופנה עבורי הוא לא מקצוע – הוא תרבות. מקצוע נגמר בחמש. תרבות היא חיים. אני חי את מה שאני עושה וזה מחיה אותי. הרצון לשמור על עצמי רלוונטי בצד הסקרנות שלי – זו התשוקה.”

מקצוע קשה בחרת לך? 
“מאוד. אם אינך יכול לחיות במנעד של בין בכי גדול לשמחה ענקית – אינך יכול להיות מעצב.”

מה הכי קשה?
“לשמור על עצמנו כמעצבים טובים. לקום כל בוקר עם התשוקה ועם הסקרנות לדבר הבא.”

אתה עובד בהתנדבות עם סטודנטים לעיצוב?
“הרבה מאוד, ועושה את זה באהבה. אני מראה להם את האמת שלי, ממליץ על ארגז הכלים שלי, ומלמד אותם מה שבעיניי הכי חשוב: לא לפחד לעשות טעויות וליהנות מהדרך, למרות הקשיים. על פעילות זו אני מקבל בימים אלה פרס הוקרה על תרומתי לקהילה. כבוד גדול עבורי.”

מה היה הרגע המשמעותי ביותר בקריירה שלך?
“תערוכת COTERIE בניו יורק. זו הייתה התערוכה הראשונה שהצגתי בה. קיבלתי כל כך הרבה אהבה מקניינים חדשים. שם הבנתי שמפרובנציונליות אני יכול לעבור לאוניברסליות.”

נסיים עם טיפ לקוראות הזהב שלנו?
“אני ממליץ לכל אישה בגיל הזה להשתמש בחוכמת הזמן ולנצל את הניסיון ואת המודעות. זה גיל שיש בו מנוחה והשלמה. כבר לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד. אפשר להיות חף מטרנדים וללבוש מה שטוב ומתאים. הכי חשוב להרגיש נוח וטבעי בבגד, ללבוש בגד שמכבד את האישה ומסונכרן עם גילה.”

לייעוץ ראשוני ופרטים