אהבה  | גלי הרשקוביץ –קליין, עובדת סוציאלית

בואו נדבר על אהבה. מהי אהבה ומה המשמעות שלה  עבור בני הגיל השלישי. תחילה ננסה להגדיר מהו הרגש הזה שסובב עולם ומעסיק כל כך את בני האנוש.
אהבה היא קבוצת רגשות וחוויות, הקשורות לתחושה של חובה עזה ו/או אחדות עמוקה כלפי אדם אחר, בעל חיים, או חפץ כלשהו. אהבה מאופיינת בגעגועים, חיפוש אחר קירבת הנאהב, דאגה לו ובקשת טובתו. כאשר האהבה אינה ממומשת, היא יכולה להיות מכאיבה ולא נעימה.
הפסיכולוג ויקטור פרנקל ראה באהבה פן של תופעה אנושית ייחודית והיא היכולת של האדם להתעלות מעבר לעצמו ולהתכונן למשהו מחוצה לו (מתוך ויקופדיה).
ניתן לחלק את האהבה למספר קטגוריות:
1. אהבה הורית – אהבת הורים לילדיהם
2. אהבה משפחתית – אהבה בין חברים שונים של המשפחה.
3. אהבה חברית – בין אנשים בעלי עניין משותף ותחושת שייכות.
4. אהבה פנטופלית – אהבה בין בני זוג שהיא אינטימית ורגשית.
5. אהבה עצמית – אהבת אדם למי שהוא עצמו.
יש, אם כך, סוגים שונים של אהבה ותחושות שונות שמלוות אותה. אם נסתכל על מעגל החיים נראה כי בשלבים שונים של חייו חווה האדם צורות שונות של אהבה.
בילדותנו חיונית מכל היא אהבת אם ואב. היא חלק מהצורך הקיומי של הילד. יחד עם חלב האם הוא יונק את אהבת האם, שהיא המפגש הראשון שלו עם העולם. מאוחר יותר לומד הילד מה זו משפחה ומפתח רגשות של אהבה בגוונים שונים כלפי בני המשפחה השונים. בד בבד הוא חווה  חברויות עם בני גילו, מפתח רגשות ראשונים כלפי בני המין השני וכלפי חברים שונים מחנכים ומדריכים מחוץ למשפחה.
ככל שהאדם בוגר הוא מרחיב את מעגל המכרים שלו ומתנסה בקבוצות שונות של שייכות, המלווים ברגשות שונים. בשלב מסוים מפתח האדם רגש של אהבה רומנטית, שמתפתח לעיתים לזוגיות והקמת משפחה. כשנולדים לו לאדם ילדיו נפתחת בפניו קשת חדשה לגמרי של רגשות ועוצמות גדולות של אהבה שלא חווה עד כה.
בני הגיל השלישי עברו בחייהם חוויות שונות ותקופות שונות וניתנה להם ההזדמנות להתנסות בסוגים שונים של אהבה. אולי בשל כך ובשל הבגרות המיוחדת המלווה את הגיל הזה מוצאים הם בתוכם עוצמות חדשות של אהבה מיוחדת אותה הם מקדישים לנכדים. הם מלמדים, מספרים, מפנקים, מקשיבים, מלטפים באהבה גדולה ומיוחדת.
גם אהבתם לבני הזוג משתנה – מתבגרת, מסתגלת, מתחלפת בדאגה ובכבוד הדדי. אני נפגשת עם זוגות מבוגרים המספרים כיצד פיתחו במשך השנים תחומי עניין שונים. היו עסוקים במטלות שונות וחיו זה לצד זו ופתאום בגיל המבוגר גילו שוב האחד את השני, גילו את הכוח שנותנת להם הזוגיות והביחד.
חשובה לא פחות היא האהבה העצמית, היכולת של האדם לאהוב עצמו על כל תכונותיו ופגמיו, עם הטוב יותר והפחות, עם הדפוסים שסיגל לעצמו עם השנים ועם המודעות למה שאפשר, או אי אפשר לשנות.  כל אהבה לאחר מתחילה באהבת האדם את עצמו. מי שלמד לאהוב את עצמו יכול לצאת מתוך האהבה הזו ולתת לאחרים.
אז אל תוותרו על האהבה: האהבה לאנשים, לריגושים, לחוויות, לדברים יפים, למשפחה, לחיים ולעצמנו.
"היכן שיש אהבה יש חיים", אמר מהתמה  גנדי.
ו"התרופה היחידה לאהבה היא לאהוב עוד" ( הנרי דיויד תורו).