חוג קבוצת סריגה ראשל"צ

קבוצת הסריגה של הבית בראשון לציון היא, מעל הכל, פרויקט המשלב יוזמה, יצירה ונתינה. את המסרגות והקבוצה מובילה ברגישות ואהבה קוקה גרינברג.

קוקה עברה עם בעלה לפני 5 שנים לבית בראשון לציון. עמותת “עזרה” פנתה להנהלת הבית בראשון לציון על מנת לבחון שיתוף פעולה לטובת הקהילה. לא היה להם מושג איזה מענה הם עומדים לקבל.

ספרי לי בבקשה על הפרויקט.
“עמותת ‘עזרה’ תורמת סוודרים לבתי ספר בעיר, בהם לומדים
ילדים נזקקים. לפי רישומי העירייה, יש כ 1,400- ילדים כאלה.
אנחנו המתנדבות שלהם. סורגות סוודרים עבור הילדים”.

איך עובד שיתוף הפעולה איתם?
“אנחנו מקבלות מהעמותה 20-25 קילו צמר והנחיות מה הם מבקשים שנכין. יחד עם הצמר, אני מקבלת הנחיות לגבי הצרכים: גילאים, צבעים ומידות. אני מחלקת את העבודה בין הבנות, ובסיומה אני זו שתופרת את החלקים של כולן”.

חוץ מלסרוג את יודעת גם לתפור?
“זה בעצם המקצוע שלי. כל חיי הייתי תופרת. הסריגה היא תחביב. לאחר שפרשתי לגמלאות, התחלתי לרקום למשך תקופה. זה היה שינוי מרענן. חזרתי לסריגה רק כאן בבית, כששמעתי על הפרויקט של עמותת עזרה”.

איפה למדת לסרוג?
“בזמן המלחמה גרנו ברומניה. מאחר שלא יכולנו ללכת לבית הספר, חיפשנו תעסוקה. כך התחלתי לסרוג. בנוסף, היינו זקוקים לבגדים ולא היה כסף לקנות. הסריגה היוותה פתרון טוב גם לבעיה הזו. אפשר לומר שהמפגש עם הסריגה התחיל מאילוץ או ממצוקה, אבל הביא תועלת רבה אז והיום”.

מה חיבר אותך לפרויקט הזה?
“הלב שלי. לא הרגשתי צורך להתלבט. מייד החלטתי שאני מרימה את הפרויקט, עוזרת בגיוס הבנות והופכת לאחראית מול העמותה. ידעתי שיש לי את כישורי הסריגה והתפירה שיחד נותנים את המענה הנדרש. אני חושבת שזו עשיית קודש. בכל פעם שאני רואה את הילדים האלה מקבלים את הסוודרים, אני מקבלת מוטיבציה נוספת לסרוג יותר ויותר ויותר. זו מצווה”.

כמה סוודרים אתן סורגות בחודש?
“בחודש וחצי האחרון סרגנו 46 סוודרים וצעיפים. זו תפוקה מצוינת”.

כמה שעות ביום את סורגת?
“כמעט כל היום. אני יורדת בסביבות השעה 09:00 ללובי, סורגת עד 12:00 . ממשיכה מ 16:00- עד הערב, ולא פעם גם בשעות הערב עוד סורגת בדירה. אפשר לומר שאני סורגת ללא הפסקה”.

ומה לגבי פעילויות נוספות כאן בבית?
“אני בעיקר מגיעה להרצאות. עם הסריגה ביד, כמובן. זה בזבוז לשבת בהרצאה בלי להתקדם עם הסריגה…”.

כמה נשים סורגות אתן בקבוצה?
“אנחנו 20 נשים. שתיים אינן גרות ב’עד 120 ’, אבל הן חלק מהקבוצה. הן סורגות בבית ומצרפות את הסוודרים לאלה שלנו”.

והבנתי שיש גם גבר בקבוצה?
“כן, לאון. הוא לא יושב איתנו והוא סורג רק צעיפים, אבל הוא עזרה מבורכת”.

איפה אתן סורגות?
“בלובי של הבית. תופסות פינה ועובדות. בכמויות שאנו מספקות זה ממש מרגיש כמו מפעל קטן”.
קוקה מבקשת לנצל את ההזדמנות ולהזמין נשים סורגות נוספות למעגל הסורגות.
“תוך כדי העבודה אנחנו גם נהנות: מדברות, שותות קפה, מקשיבות למוזיקה. מה שמחזק אותנו הוא הידיעה שיש משמעות לעשייה שלנו”.

שנה חדשה בפתח. מה את מאחלת לעצמך ולסורגות שאיתך?
“רק בריאות. לכולם. למשפחתי הפרטית ולכל המשפחה המורחבת שלנו כאן ב’עד 120 ’. מי ייתן שלא יחסר לנו אף אחד”.